המזגן בסלון מת ביום ראשון, בשרב של שלושים ושמונה מעלות, ובעלי עלה על מטוס לברלין ביום שני בבוקר. "תזמיני טכנאי," הוא אמר בדלת, עם המזוודה, "ותשלחי לי קבלה". שלחתי לו קבלה. לא שלחתי לו את השאר.
אני ענבר, בת 37, מהוד השרון, נשואה לאסף אחת עשרה שנה, שני ילדים שהיו באותו שבוע אצל ההורים שלי בקריות, כי קייטנה נגמרה ואני עובדת מהבית. אסף בהייטק, נוסע הרבה, ואנחנו בסדר. בסדר זה המילה. סקס פעם בשבועיים, ביום שישי, אחרי שהילדים נרדמים, באותו סדר. אני לא מתלוננת. לא התלוננתי.
הטכנאי הגיע ביום שלישי בשלוש. ניב, לפי האפליקציה. בן 29 אולי, חולצה של החברה הדוקה על הכתפיים, שיער קצר, שזוף כמו מישהו שעובד על גגות, וידיים עם סימני שמן. "איפה היחידה הפנימית?" שאל, ואני הראיתי לו את הסלון, ועמדתי מאחוריו בשמלה דקה, כי שלושים ושמונה מעלות, והסתכלתי על הגב שלו כשהוא פתח את הסולם.
הוא עבד שעה. אני ישבתי עם הלפטופ על הספה ולא עבדתי. הסתכלתי עליו מהצד. על הזרועות כשהוא מרים את המכסה. על הבטן שנחשפה כשהחולצה עלתה. על הזיעה בצוואר. הוא תפס אותי פעם אחת, הסתכל מלמעלה, מהסולם, וחייך, ואני הורדתי את העיניים ללפטופ כמו נערה. "חם לך," הוא אמר. לא שאלה. "כן," אמרתי. "עוד רבע שעה יהיה לך קר," הוא אמר, וזה היה המשפט הכי סקסי ששמעתי מאז שהתחתנתי, ואני לא יודעת למה.
תוך כדי עבודה הוא דיבר. שאל על התמונות על הקיר, על הילדים, "ואיפה הבעל?" "בברלין, הוא נוסע הרבה." "והוא משאיר אותך ככה לבד בשרב?" אמרתי "הוא משאיר אותי לבד גם כשהוא פה", ושמעתי את עצמי אומרת את זה לטכנאי זר ולא האמנתי. הוא הפסיק לעבוד שנייה, הסתכל עלי מלמעלה, ואמר "חבל". רק את זה. וחזר לברגים. ואני ישבתי עם המילה הזאת על הספה כמו עם יד על הירך.
הבאתי לו מים קרים. הוא שתה על הסולם, ומים נשפכו לו על החולצה, והוא פשוט הוריד אותה. ככה. "סליחה, רטוב," אמר. עמדתי בסלון שלי עם גבר בן 29 בלי חולצה על סולם, וראיתי את הבטן, ואת הקו של השיער שיורד למכנסיים, והרגשתי שאני נרטבת בשמלה בלי שמישהו נגע בי. זה לא קרה לי שנים. זה לא קרה לי אולי אף פעם.
המזגן עבד. אוויר קר ירד עלי מהסולם, והוא ירד אחריו, ועמד מולי, קרוב, כי הסלון שלנו קטן, ואמר "יש לך פה עוד משהו שצריך לתקן?" ואני הסתכלתי לו בעיניים ואמרתי "כן". הוא לא שאל מה. הוא נגע בכתף שלי, בכתפייה של השמלה, והוריד אותה.
אני אגיד את זה ישר: לא עצרתי אותו ולא חשבתי על אסף. חשבתי על זה שגבר מסתכל עלי כמו על דבר שהוא רוצה, לא כמו על דבר שהוא רגיל אליו. השמלה נפלה. לא הייתה לי חזייה, שלושים ושמונה מעלות, והוא הסתכל על החזה שלי כאילו הוא מצא משהו. "אלוהים," הוא אמר, ושם את הידיים המלוכלכות בשמן על החזה הנקי שלי, ואני ראיתי את הסימנים שהן משאירות ורציתי עוד.
הוא נישק אותי על הספה, עם הלפטופ שנפל על הרצפה, והיד שלו נכנסה לי לתחתונים ומצאה אותי רטובה, והוא אמר "זה ממני?" ואמרתי "מהסולם". הוא צחק לי לתוך הפה. אצבעות של גבר שעובד עם הידיים. לא עדינות, מדויקות. גמרתי על הספה תוך שתי דקות, עם האוויר הקר של המזגן החדש על העור הרטוב, ועם קול שלא ידעתי שאני עושה.
הוא קם, פתח את המכנסיים, ואני ראיתי זין של גבר צעיר, קשה, לא גדול במיוחד, מושלם, ולקחתי אותו לפה על הברכיים על השטיח שאסף בחר. מצצתי לו כמו שלא מצצתי לבעלי שנים, עם הידיים על התחת שלו, עם העיניים למעלה, והוא החזיק לי את השיער ואמר "ענבר, את מטורפת", והשם שלי בפה שלו עשה לי משהו.
הוא הרים אותי מהברכיים, סובב אותי, והשעין אותי על משענת הספה. נכנס בי מאחור, בעמידה, בסלון, בשלוש וחצי אחר הצהריים, עם התריס פתוח ושכנים ממול, ואני לא סגרתי אותו. דפק אותי חזק, לא כמו אסף, כמו מישהו שאין לו זמן ויש לו רעב, ואני תפסתי את הכרית ונשכתי אותה וגמרתי שוב, עם הברכיים מתקפלות, והוא החזיק אותי במותניים שלא אפול.
"איפה חדר השינה," הוא שאל, ולקחתי אותו למיטה שלי ושל אסף. בדלת הוא עצר, הסתכל על תמונת החתונה על השידה, ואז עלי, ושאל "להפוך?" אמרתי "לא. שיראה". לא יודעת מאיפה זה בא. ניב חייך חיוך שלא היה בו שום דבר נחמד, ואמר "את יותר מסוכנת ממה שנראית", ודחף אותי על המיטה. לצד של אסף, ושכבתי על הגב, והוא נכנס בי לאט הפעם, עם היד על הפנים שלי, ואמר "תסתכלי עלי". הסתכלתי. גבר זר במיטה שלי, בצד של בעלי, זז בתוכי לאט ומסתכל לי בעיניים, ואני הרגשתי משהו שאני לא רוצה לקרוא לו בשם, אז אני אקרא לו ככה: הרגשתי שאני קיימת. גמרתי בפעם השלישית עם הידיים שלי על הגב שלו ועם הציפורניים, והשארתי לו סימנים שהוא ייקח ללקוחה הבאה.
הוא גמר עלי, על הבטן, ואני מרחתי את זה באצבע כמו משוגעת וצחקתי, והוא שכב לידי ונשם, ואז אמר "אני צריך להיות ברעננה בחמש". "אז יש לך רבע שעה," אמרתי, ולקחתי אותו למקלחת, ובמקלחת של הילדים שלי, מתחת למים קרים, הוא דפק אותי עוד פעם, עם הגב שלי על האריחים הקרים ורגל אחת על הברז, ושנינו צחקנו באמצע כי המים היו קרים מדי, ואז הפסקנו לצחוק.
בארבע וחצי הוא לבש את החולצה הרטובה, לקח את הסולם, ואמר בדלת "המזגן באחריות שנה". אמרתי "ואתה?" הוא חייך ואמר "אני בלי אחריות", והלך. ישבתי בסלון, באוויר הקר, בשמלה הפוכה, שעה.
בערב ניקיתי. את סימני השמן מהספה, את הרצפה במקלחת, את הכרית שנשכתי. החלפתי מצעים. ואז, עם המצעים הישנים ביד ליד מכונת הכביסה, עצרתי, והוצאתי את הציפית של הצד של אסף, זאת עם הכתם הקטן של ניב, ושמתי אותה בתחתית המגירה שלי, מתחת לגרביים. לא יודעת למה. כן יודעת. בלילה שכבתי במיטה הנקייה, בצד של אסף, ועשיתי לעצמי שלוש פעמים, ובכל פעם ראיתי סולם.
אסף חזר ביום שישי. "המזגן עובד?" שאל. "מעולה," אמרתי. בלילה, בסדר הרגיל, עצמתי עיניים ושמעתי ניב אומר את השם שלי, וגמרתי בפעם הראשונה מזה חודשים בלי לעזור לעצמי. אסף אמר "וואו, מה קרה לך". אמרתי "השרב". בשבוע הבא הוא טס לאמסטרדם. אני כבר יודעת שהמזגן בחדר השינה מרעיש. באפליקציה אפשר לבקש טכנאי מסוים. כתבתי "ניב, בבקשה, הוא כבר מכיר את המערכת", ואסף, שקרא את ההזמנה בטלפון, אמר "יופי, שיהיה מישהו קבוע". יש מישהו קבוע.
ואם גם אצלך יש משהו שמרעיש ובעלך בנסיעה, יש בנות בקו שמבינות בדיוק מה את מרגישה. ואם אתה הטכנאי, גם לך יש למי לספר. חייג.
שיחה חיה עם אחת הבנות של גוד סקס. תשלום בכרטיס אשראי במהלך השיחה, חיוב לפי דקה, בלי רישום, דיסקרטי.
סיפורים דומים
- ענת, הטכנאית של הכבלים בעשר וחצי בלילה, ובעלי נוחר (סיפור מוקלט)
- בעלי ביים את הלילה במושב: הוא אמר לגלעד בדיוק איך לזיין אותי
- הכוס שלה תמיד מנצח: מה שקרה בשירותים של החוף
יש לכם סיפור משלכם? שלחו לנו ונפרסם בשם בדוי.
