היא תמיד העדיפה גברים בוגרים על פני בחורים בני גילה. צעירים מדי בגוף ובנפש, לא מנוסים, לא מספיק אינטליגנטים – מה יש לעשות איתם? בטוח לא סקס. והיא הייתה חיית מין. ככה לפחות היא הגדירה את עצמה. מצחיקה, חסרת ניסיון, אף לא נשיקה אחת עם גבר, ובגיל 19, חודשיים אחרי השחרור מהצבא ושבועיים לתוך שנה א' באוניברסיטה, היא כבר ידעה שהיא הולכת להתפרע וליהנות. בחורה עם אופי של ציפור חופשייה, של חתולה סקרנית, של צעירה חצופה – היא חיכתה לפרוץ גבולות עוד לפני שהתנסתה בדברים המקובלים על דעת הכלל. אבל כפי שהיה ידוע לה מספרים לנשים בוגרות שלקחה בשקט מספרייתה של אמה הגרושה, גברים אוהבים נשים נועזות, אמיצות וכאלה שמוכנות להתנסות. והיא הייתה בטוחה שהיא הולכת לאהוב כל דבר שיציעו לה. (לא משנה שהספר טען בפרקי ההמשך שלבסוף הגבר יתחתן עם הגרסה הכנועה והצנועה של אותה אישה, זה חלק שהיא עדיין לא הייתה בשלה מספיק בשביל להבין). וההורמונים רעשו, התפרעו וצעקו: "זין, זין, זין! מתי כבר מישהו יזיין אותי? מתי אני ארגיש לשונו של גבר על הדגדגן שלי? מי יהיה זה שיקרע את קרום הבתולין המיותר הזה? מי יחדור לתוך גופי ויפרק אותי לחלקיקים זעירים? מי ישתלט עליי על מיטת אמי?"
גם אותם גברים הביעו עניין כלפי גופה הצעיר והטהור. שחרחורת, עור בגוון של שוקולד חלב, רגליים של דוגמנית תמיד מגולחות למשעי, שדיים זקורים שהיא נשאה בגאווה, הרבה פעמים ללא חזייה, אגוז מוצק ועגול – תחת מושלם בשביל הגבר שמחכה לתפוס בו. היא הייתה תמונה עשירה בצבעים, טעמים וריחות שאי אפשר היה להתעלם ממנה. אבל רוב הגברים שפגשה לא התקרבו לממתק הזה, לא משנה כמה נחשק הוא היה, כי צעירה כזאת, עם ביטחון כזה בעיניים, הייתה גדולה עליהם. וכך היא נשאה את תשוקותיה בחיקה מחכה לזה שיהיה אמיץ (או טיפש) מספיק כדי לגמול אותה מייסוריה.
הגבר מבית הקפה
ולפני שעוד מלאו לה 20, הגבר הזה הגיע. היה נדמה לה שהוא באזור גיל הארבעים, כמה שנים צעיר יותר מאביה, אולי אפילו טיפה דומה לו, עם שיער מאפיר, מבט שרמנטי וקול צרוד במידת הסקסיות המתאימה. הוא כבש את ליבה או יותר נכון את גופה עוד לפני שהספיק להעביר אצבע על עצמות לחייה.
אחרי שנפרדה מחברתה ללימודים ונשארה לשלוח הודעות בווטסאפ למיליון החברים שלה, היא שמעה את קולו לראשונה, מבקש מהמלצרית של בית הקפה להביא לו אספרסו חזק. היא הרימה מבטה ממסך הפלאפון לעבר הקול ופגשה במבטו. הם הביטו זה בזה לאורך זמן שהרגיש לה כמו נצח: היא נשאה הבעה של התרגשות, הפתעה וחיוך כה רחב עד ששרירי פניה החלו לכאוב כששמה לב ששיניה חשופות והיא מחייכת לזר מוחלט, והוא – במבט בטוח בעצמו, חושק וכובש.
היא נשארה לשבת שם, זורקת לעברו מבטים בלתי פוסקים מעבר לפוני שלה, עד שהוא שילם למלצרית וקם. היא כאילו שכחה שאנשים לא נשארים בבתי קפה לעד ומגיע הזמן לעזוב. תחושה של בהלה אחזה אותה, והיא התחילה לגלגל בראשה תסריטים על איך היא משיגה אותו. לבסוף, מיואשת מכל רעיונותיה שהרגישו לה טיפשים ומביכים, היא החליטה פשוט ללכת אחריו. גם זה רעיון שהרגיש לה טיפשי והרי לאן זה כבר יכול להוביל – הוא ילך לאן שצריך, יסגור אחריו את הדלת וכל מה שיישאר לה זה לחלום על ידיו מלטפות את גופה הערום. אבל לאותו הרגע לא היה לה האומץ לעשות משהו אחר. היא הרגישה פתאום את קטנותה ביחס לגבר הבוגר והחתיך הזה, שאין שום סיבה שירצה לשכב איתה. אז היא הלכה אחריו… הם צעדו במעלה רחוב הומה אנשים, לאורך בתי קפה, מסעדות ומועדונים, השעה הייתה די מוקדמת, והיא תהתה לאן הוא הולך. עד שהוא הוציא מידיו צרור מפתחות וניגש לרכב. לא! היא צעקה בליבה, איך היא יכלה לחשוב שהוא הולך ברגל כל הדרך הביתה. מטומטמת. מה עכשיו? מה נשאר לה לעשות? פשוט לפתוח את הדלת ובחוצפה להתיישב לידו? היא לא יכלה למצוא בה את האומץ לעשות זאת. אבל זהו, האם זה נגמר?… ליבה פעם במהירות והיא הרגישה שדמעה קטנה מאיימת לברוח.
הוא ניגש אל הרכב מכיוון המושב שליד הנהג, פתח את הדלת, הפנה את מבטו אליה, ועשה תנועה מזמינה עם היד לעבר המושב. מספר שניות עברו עד שהיא סגרה את פיה הפעור מרוב הלם, ומשתדלת לעשות כמה שפחות תנועות מביכות נכנסה לרכב. הם נסעו בשתיקה כל הדרך, רק מסתכלים זה על זה מדי פעם. הדרך הרגישה ארוכה, היא לא ידעה לאן הוא לוקח אותה אבל לרגע לא חששה ממנו. הבטן שלה אמרה לה שהכול יהיה בסדר, אפילו שההתרגשות גרמה לגופה להצטמצם ולהתכווץ.
קומה שבע, עולים בשתיקה במעלית, היא מדמיינת אותו מדביק אותה למראה וכובש את גופה במקום. אבל הוא נשאר רגוע ובשליטה.
קומה שבע
הדירה נקייה ומסודרת, מעוצבת בצבעי שחור ולבן בסגנון מודרני של גבר רווק, המיטה מזמינה וקוראת להם, והוא עדיין לא ממהר. היא מתיישבת על קצה המיטה, בזמן שהוא פושט את בגדיו, נעמד אליה עם הגב ומדבר לראשונה: "אני לא רוצה לדעת את שמך, או כמה פעמים כבר עשית את זה. אני יכול לראות בעינייך שאת רוצה את זה ואני בטוח שאת אישה מספיק בוגרת בשביל להיות אחראית על ההחלטה הזאת. אני לא מבטיח להיות עדין, אבל אני כן מבטיח שאת תקבלי כל מה שאת מצפה לו. בסיום הערב הזה אנחנו ניפרד ולעולם יותר לא ניתראה. ככה יהיה טוב יותר בשביל שנינו. אני בטוח שתזכרי את הפעם הזאת לתמיד". ובמילים אלה, כשכל מה שנשאר על גופו זה בוקסר, הוא ניגש אל המיטה, רכן מולה על ברכיו והתחיל להפשיט אותה. תחילה הוא הוריד את הנעליים שלה, אחר כך העלה את ידיה ומשך מעליה את חולצת הטי הקצרה, פתח את החזייה וחשף את שדיה הזקורים. הוא לא עצר לגעת, ללטף או לנשק, אלא המשיך אל מכנסיה הקצרים, פותח את הריצ'רץ' ומושך את הג'ינס לכיוונו משאיר אותה לובשת רק חוטיני. הוא התקרב עם פניו אל גופה, ונישק בעדינות את המקום בו מיציה התרכזו. היא הוציאה אנחה ונשכבה על המיטה. לשונו החלה להחליק על פני החוטיני המחוספס מעלה ומטה, כשמבחוץ הבד נרטב מהרוק ומבפנים הכוס שלה נזל מרוב ריגוש. ידיו התהדקו על כפות ידיה כשהיא נאנחת ומתפתלת, פחות תחת לשונו המיומנת ויותר בהשפעת הציפייה שייסרה את גופה ונשמתה כל הזמן הזה עד עצם היום הזה. גופה היה מוכן לגמור בכל רגע נתון, אך הוא משך אותה אחריו עוד ועוד, לא מאשר לה לגמור, לא מאשר לה להוציא את זעקת נשיותה הצעירה והבוגרת באותה העת. אנחותיה התעצמו וכשהייתה כבר מוכנה להתפרץ בצעקות הוא עצר. הוא עצר! היא זרקה אליו מבט מיואש, מבולבל ואפילו כועס, אבל הוא התעלם מעיניה, משך מעליהם את הבגדים האחרונים, תפס ברגליה והרים אותן אל חזהו ונכנס אליה בתנועה אחת. אהההה! היא התפרצה באותה השנייה בגמירה מטלטלת שגרמה לגופה לפרכס, לפיה להתייבש, לפטמותיה להזדקר ולבטנה להתפוצץ בכאב עדין ובעונג אדיר. היא חשבה שזה אמור להיפסק והרגישה שעוד מעט לא תוכל להמשיך לשאת את ההרגשה, היא חיכתה שיצא ממנה אבל במקום, הוא התחיל לזוז בפנים, מפלס את דרכו דרך קרום הבתולין שלה לתוך מעמקיה. הכוס שלה הצטמצם והתכווץ, הכאב בער ועקץ, אך כל זה רק העצים את הגמירה השנייה שבאה אחרי דקות ספורות בלבד וניפצה אותה לרסיסים קטנים שהתפזרו על פני תקרת החדר ויצרו מוזאיקה של צבעים, ועל הלשון ריקדו פצפוצים בטעם מתוק-חמוץ לא מוגדר, וליבה רקד סמבה מטורפת, בעוד שרגליה וידיה נמסות ומתקפלות, שואפות לשקוע אל תוך המיטה. היא שכבה מעולפת על סדינים רטובים מזיעה וגמירה, מסרבת להכיל את החוויה המוגזמת שלא יכלה לתאר לעצמה בחלומותיה הכי נועזים. זה לא הסקסיות שלו, ולא הגבריות ולא החרמנות שלה שעייפו אותה אלא הגמירה הראשונה שחוותה ולא יכלה לדמיין לעצמה שתיראה כך.
כעבור שלוש שעות היא ישבה במונית בדרכה הביתה למעונות, מעכלת את שהתרחש, נזכרת בפרטים שנכנסו לתת-מודע שלה ועכשיו הציפו את דעתה, מדמיינת את הפעם הבאה…
שיחה חיה עם אחת הבנות של גוד סקס. תשלום בכרטיס אשראי במהלך השיחה, חיוב לפי דקה, בלי רישום, דיסקרטי.
שיתוף
