המזגן בדירה שלנו בפלורנטין מת ביום שלישי, בשרב של ארבעים מעלות, ובעל הבית אמר "ביום ראשון". חמישה לילות. מה שקרה בלילה השלישי הוא אשמת בעל הבית, ככה אני מספר לעצמי.
אני תומר, בן 25, סטודנט לכלכלה, סטרייט. הייתי סטרייט. אני עדיין לא יודע איך לקרוא לזה. גרתי שנתיים בדירה עם שני שותפים, אחד עזב באוגוסט, ובמקומו נכנס עידן. בן 28, מעצב גרפי, שקט, גוף של מישהו שרוכב על אופניים לכל מקום. הומו, אמר לנו ביום הראשון, בלי דרמה, "שתדעו, שלא יהיו הפתעות". אמרתי "מה אכפת לי". באמת לא היה אכפת לי. עד שהיה.
עידן לא היה כמו שדמיינתי הומו, ואני יודע שזה משפט מטומטם. הוא היה מהסוג שמתקן את הברז בלי שמבקשים, רואה כדורגל בסלון עם בירה, ומביא בחור הביתה פעם בחודש ואומר "לילה טוב" לנו כאילו זו חברה. פעם אחת שמעתי אותם דרך הקיר. בחור נאנק. לא עידן, הבחור. שכבתי במיטה, לא ישנתי, והייתי קשה, ואמרתי לעצמי שזה בגלל הקולות, שכל קול היה עושה את זה. בבוקר לא הצלחתי להסתכל על עידן. הוא חייך אלי מעל הקפה כאילו הוא יודע.
והמקלחת. הדלת של המקלחת שלנו לא נסגרת עד הסוף, ועידן מתקלח אחרי אופניים, ואני עברתי במסדרון יותר ממה שצריך. פעם אחת הוא יצא עם מגבת נמוכה ואמר "אתה בסדר, תומר?" ואני אמרתי "מה?" ונכנסתי לחדר ונשארתי שם שעה.
בלילה השלישי בלי מזגן עלינו לגג. יש שם מזרן ישן שמישהו השאיר, והרוח מהים מגיעה בסביבות אחת בלילה. עידן הביא בירות, אני הבאתי רמקול, ושכבנו על המזרן בבוקסרים, שנינו, כי חם, ודיברנו. הוא סיפר על האקס שלו. אני על האקסית שלי. הוא שאל אם הייתי פעם עם גבר. אמרתי "ברור שלא". הוא אמר "אז למה אתה מסתכל עלי במקלחת". לא ידעתי שהוא יודע. לא ידעתי שאני יודע.
השתתקתי. הוא לא לחץ. שכב על הגב עם הבירה על החזה והסתכל על השמיים הכתומים של תל אביב. אחרי דקה אמרתי "אני לא יודע למה". הוא אמר "אתה לא חייב לדעת". ואז הוא הניח את היד על הבטן שלי. פשוט הניח, כמו שמניחים על שולחן, ולא זז.
היד של גבר על הבטן שלי. חמה, כבדה, לא מבקשת כלום. ואני הרגשתי את הבוקסר שלי נעשה צר והתביישתי, והוא הרגיש והוריד את היד לשם, מעל הבד, ולחץ, ואני נשמתי החוצה כאילו החזקתי אוויר שנתיים.
"תגיד לי לעצור," הוא אמר. לא אמרתי. הוא הוריד לי את הבוקסר ותפס אותי ביד, יד של גבר, שיודעת בדיוק כמה חזק, ואני הסתכלתי על השמיים ולא עליו, כי אם הייתי מסתכל עליו הייתי צריך להודות. הוא ירד. הפה שלו היה חם, והוא לקח אותי עמוק בלי להתאמץ, ואני נאנקתי לגג של פלורנטין בקול, ובבניין ממול היה אור בחלון ולא אכפת היה לי.
כמעט גמרתי אחרי דקה. הוא עצר. "בוא." ומשך אותי אליו, ונישק אותי. גבר נישק אותי, עם שפתיים חזקות וזיפים, ואני הרגשתי שאני נופל ואין רצפה. נישקתי בחזרה. חזק. תפסתי לו את הראש ונישקתי כאילו אני כועס. הוא צחק לתוך הפה שלי. "ידעתי," הוא אמר.
הוא הוריד את הבוקסר שלו, ואני ראיתי זין של גבר אחר קשה בגללי, ולא ידעתי מה לעשות עם הידיים. הוא לקח לי את היד. "כמו לעצמך." עשיתי כמו לעצמי. הוא נשם כבד ואמר "ככה", ואני הרגשתי כוח שלא הכרתי, שאני עושה לגבר את זה. ירדתי בלי שהוא ביקש. לא ידעתי איך, ועשיתי מה שהוא עשה לי, ולא הצלחתי הכל, והוא הניח יד על העורף שלי ואמר "לאט, אתה מדהים", ואני רציתי שהוא יגיד את זה שוב.
ואז הוא עשה משהו שאני חושב עליו יותר מכל השאר. הוא עצר. שכב לידי על המזרן, ושם יד על החזה שלי, על הלב, והרגיש כמה מהר הוא דופק. "אתה מפחד," אמר. "כן." "ממה?" "שזה יהיה טוב." הוא צחק בשקט ואמר "זה יהיה". ואז נישק אותי לאט, בלי למהר לשום מקום, עשר דקות אולי, עד שהלב שלי הפסיק לברוח. אף בחורה לא חיכתה לי ככה.
"אתה רוצה?" הוא שאל אחרי שהרים אותי. ידעתי מה. הנהנתי. הוא הביא שמן מהתיק, ועידן, מסתבר, מביא שמן לגג, ואני שכבתי על הבטן על המזרן עם ריח של ים ובירה, והוא נכנס בי לאט מאוד. כאב, ואז נשמתי, ואז לא כאב, ואז היה משהו שאני לא יודע לתאר, כאילו מישהו הדליק אור בחדר שלא ידעתי שיש בבית. הוא זז לאט, ודיבר לי באוזן, ואמר לי מה הוא מרגיש, ואני גמרתי על המזרן בלי לגעת בעצמי, עם הפנים בבד, ורעדתי דקה שלמה. הוא יצא וגמר על הגב שלי, ואז שכב עלי, כבד, ונשק לי את הכתף.
ואחרי שהוא נכנס, בשלב מסוים, הוא הפך אותי על הגב. רצה לראות אותי. ואני הסתכלתי על הפנים של עידן מעלי, על השמיים הכתומים מאחוריו, והחזקתי אותו בירכיים, ואמרתי "אל תעצור" בקול שלא ידעתי שיש לי, ומשהו נסגר ומשהו נפתח, ואני לא יודע לקרוא לזה בשם גם היום.
הרוח הגיעה בסביבות אחת. שכבנו. הוא עישן. אני שאלתי "מה זה אומר". הוא אמר "שהמזגן מקולקל". ואז "זה אומר מה שאתה רוצה שזה יאמר, תומר".
בבוקר ירדנו למטה, והשותף השלישי אכל קורנפלקס ושאל איך היה על הגג. עידן אמר "היה רוח". אני אמרתי "כן". והתקלחתי, לבד, עם הדלת סגורה בכוח, והסתכלתי על עצמי במראה, ולא ראיתי משהו שונה, וזה הפחיד אותי יותר מאם הייתי רואה.
בעל הבית תיקן את המזגן ביום ראשון. אנחנו עדיין עולים לגג.
ואתה, שקורא את זה בשלוש בלילה ומחפש הסבר, אין. יש גברים אמיתיים בקו של גוד סקס שאפשר לספר להם בלי הסבר. חייג.
קו הגייז של גוד סקס: היכרויות ושיחות חיות בין גברים, אחד על אחד, פתוח מרוב הטלפונים, דיסקרטי לגמרי.
סיפורים דומים
יש לכם סיפור משלכם? שלחו לנו ונפרסם בשם בדוי.
