את יום ההולדת הזה אני לא אשכח לעולם. ובכלל, אני לא אחת כזאת שחוגגת ימי הולדת אבל משהו השנה גרם לי להרגיש שאני צריכה קצת יותר לפנק את עצמי. מיכל, החברה הכי טובה שלי, ארגנה לי מסיבת הפתעה. אין ספק שזאת הייתה חתיכת הפתעה.
יום ההולדת עצמו היה רגיל ושגרתי. התעוררתי עם אהבה עצמית גדולה מהרגיל, אני רווקה, יום הולדת 30 בתור רווקה הוא יום הולדת אחר. אין ילדים שיקפצו עלי מרוחים בעוגת שוקולד, אין בן זוג שיתאמץ ויעשה הכל ביום ההולדת כדי לגרום לי להרגיש את כל האהבה שבעולם ובמצב הזה, אם אין אני לי מי לי זה מה שצריך לעשות. התחלתי את הבוקר באהבה עצמית כמו שרק אני יודעת. הוויברטור החדש, האדום והמבריק שקניתי לעצמי בתור מתנה לפני כמה ימים חיכה לי במגרה. הוא אחד המחרמנים, יש לו מברשת קטנטנה מסיליקון שנוגעת בדיוק איפה שהלשון צריכה להיות ו2 אצבעות חודרניות שמביאות אותי להשפרצה כמו שאני אוהבת. אוח, זאת אהבה עצמית ליום ההולדת!
התחלתי את הבוקר עירומה לגמרי במיטה, עם סרטון ארוטי משגע על המסך של הטלוויזיה בחדר השינה של שתי נשים שאוכלות אחת לשנייה את הכוס בתאווה מטורפת. בדיוק כמו שאני כבר חלמתי שיקרה לי הרבה מאד זמן, משהו ביום ההולדת גרם לי גם לרצות ולהגשים פנטזיה אבל זה כבר כנראה ידחה ליום ההולדת הבא. תוך כדי צפיה בסרטון התחלתי להתענג על הוויברטור החדש. 2 האצבעות חדרו, התחליף לשון ליקק ואני פשוקה, רטובה ורוטטת התעלמתי מכמות מטורפת של הודעות וואטסאפ ושיחות טלפון ביום שבו אני הכי אמורה להיות זמינה לכולם ומי בכלל שמע את צלצול הטלפון תוך כדי שגמרתי, קשה לפספס אותי כשאני גומרת.
כשקמתי, המזרן הרטוב העיד על האהבה העצמית שהענקתי לעצמי בבוקר יום ההולדת, קמתי והתארגנתי ליום מרגש עם מיכל שלא הפסיקה לשלוח לי טיזרים על המסיבה של הערב. "תתלבשי נוח", "תביאי בגדים להחלפה", "תתכונני להסמיק", "תבואי בראש פתוח" ועוד מסרים שבאמת גרמו לי להתחיל לנשוך שפתיים ולנסות להבין מה מתכננת המכשפה הזאת.
את היום העברנו בדרינקים כבר מהרגע שהתיישבנו לבראנצ', סרט טוב, קצת שופינג, עוד מפגש חברות קטן ביחד ומשם מיכל כבר לקחה פיקוד. היא עלתה על ההגה, הסתירה את הוייז ואמרה לי לא להסתכל. "בסדר, אני ממושמעת" השבתי לה וקרצתי. היא חייכה חצי חיוך.
הגענו אל דירה קטנה ונעימה. מיכל כיסתה לי את העיניים בכניסה לדירה. היה ריק של קטורת עם ארומת שוקולד וריחות של משקאות משכרים. כשנכנסתי הצלחתי להרגיש בנוכחות של עוד אנשים אבל לא יכלתי לשים בדיוק את האצבע על מי ומה נמצאים במקום. מיכל הושיבה אותי על כרית על הרצפה, לחשה לי שעכשיו היא מסירה לי את כיסוי העיניים והתיישבה לידי. כיסוי העיניים הוסר, הייתי בתוך מעגל בו היו עוד 2 נשים ו2 גברים, מיכל ואני. באמצע המעגל היה בקבוק מקושט עם הכיתוב "חוגגים יום הולדת עם היפה שלנו", מסביב למעגל הדבר היחיד שהאיר את הבית הנעים עם ריח הקטורת והשוקולד היו נרות. הרגשתי כמו בתוך סרט.
"אז משחקים אמת או חובה?" שאלתי בחיוך אחרי חיבוקים ונשיקות של מזלטובים וצ'ייסר של וויסקי. התחלנו לשחק. כל סיבוב הוביל אל קילוף של עוד בד מהגוף, איכשהו יצא שאני כבר הייתי רק עם תחתונים, חשופת חזה ופטמות זקורות, מחכה בשפתיים נשוכות לחובה הבאה שלי. הבקבוק המשיך להסתובב, הפעם החובה הגיעה אל מיכל. מיכל חייכה אלי. "החובה שלי תהיה להגשים לך פנטזיה" אמרה, והיא הרי הבסטי שלי, היא ידעה בדיוק מה אני רוצה רק לא חלמתי אף פעם שזה יבוא ממנה. מיכל לא בזבזה זמן, גם היא הייתה כבר טופלס והיא לא ממש טרחה ללבוש תחתונים מה שהטריף אותי יותר. כשהיא התקרבה אלי והסיטה לי את התחתון עם הלשון המטריפה שלה היא כבר הבינה כמה אני רטובה מהפנטזיה שהפכה למציאות מטורפת. היא ליקקה לי את הכוס ואכלה אותי כמו גלידה בטעם חדש שעוד לא הכירה, כבר לא עניין אותי מי נמצא מולי, מי רואה, מי לא. כשפתחתי את העיניים שניה לפני שגמרתי ראיתי את אחד מזוגות החברים מזדיין בטירוף על הספה, ואת הזוג השני מתענג על וויברטור כזה, עם 2 אצבעות, שגורם להשפריץ תוך כדי מציצה.
הרגשתי כמו בסרט, כמעט כמו בסרט שראיתי הבוקר, רק שהפעם כולם הסתכלו עלי. יום הולדת 30 זה יום הולדת שלא שוכחים.