לקרוא את הפרק השני לחצו כאן
קארין לא בדיוק הבינה מה היא מחזיקה ביד. אולי זה עט מיוחד כזה שמציירים איתו בתל ממד? היא ראתה שיש לו חיבור כזה לטעינה. אולי הוא רומז לה שתיצור לו משהו מזה? אבל איך זה אמור לגרום לה לחייך? למזלה בקופסה היה גם דף מקופל עם הוראות שימוש. אוי הבושה, כשהבינה מה היא אוחזת בידה. עכשיו רק קלטה למה הוא התכוון כשאמר שהוא מקווה שיצליח לגרום לה לחייך גם מרחוק. מעולם לא היה לה ויברטור. אף פעם לא ראתה אחד במציאות, בטח שלא השתמשה בכזה. היא פעם ראתה באיזה סרט שמישהי מסתובבת עם אחד כזה בתיק, אבל היתה לו צורה משונה, צורה שיותר דומה לאיבר האמיתי ולא למה שיש לה עכשיו ביד, מעין עט עבה בצבע ורוד פוקסיה. בעודה מסדירה את הנשימה שלה ואת ההתרגשות מהידיעה שיש לה ויברטור פרטי משלה, שמעה קארין את צליל הודעת הוואטסאפ שלה מהטלפון בתיק שנזרק על הספה, כמה דקות קודם לכן.
היא מיהרה לקרוא את ההודעה. "נו, חייכת?" הוא כתב לה. "חצי מנה פלאפל של חיוך" היא ענתה. "תודה". "מה תודה? תשתמשי" הוא השיב לה. "סומך עליך שתסתדרי. יש לך זמן עם עצמך, תבדקי אם זה נעים לך ומה בדיוק נעים לך". "אוקיי" ענתה נבוכה. "יש לי רק בקשה אחת" הוא כתב. "כשתכניסי אותו לתוכך תדמייני שזה אני שנכנס אליך".
כשחלפו כמה שניות בלי שהיא הגיבה, כתב לה "את עדיין פה? הבהלתי אותך?" "לא נבהלתי". היא ענתה. "בסדר, מבטיחה". העובדה שהחזיקה ויברטור בידה והבקשה הזאת שלו שהיא תדמיין אותו נכנס לתוכה כבר גרמו לה להיות רטובה ממש. היא לא אכלה כל היום כמעט והיתה ממש רעבה, אבל עכשיו כל מה שרצתה היה לנסות ולבדוק את הצעצוע החדש שקיבלה במתנה.
היא נשענה לאחור על הספה תוך שהיא מפשקת את רגליה, מפשילה את שמלתה כלפי מעלה ומסיטה את תחתוניה לצד ביד אחת וביד השניה מפעילה את ה"עט" הורוד החדש שלה. היא החלה להעביר אותו בעדינות על הבטן שלה וירדה לכיוון המפשעות שלה לאט לאט. זה ריגש אותה. היא הרגישה אשה עצמאית שלוקחת אחריות על המיניות שלה. כשהגיעה עם הויברטור לדגדגן שלה היא קפצה ממקומה לנוכח עוצמת התחושה שהרגישה. וואו. מה זה היה? אפילו בפעמים המעטות שהיתה נוגעת בעצמה לא חשה עוצמה כזאת של עונג.
חיוך התפשט על פניה והיא הורידה את הויברטור עוד קצת למטה והחלה להחדיר אותו לתוכה לאט ובעדינות, כמו שעומר חדר אליה ערב קודם לכן. היא גילתה שיש עוצמות משתנות לויברטור והיא החלה לבחון אותן ונעצרה על העוצמה הכי גבוהה ונשימותיה החלו להיות כבדות יותר. היא עזבה את התחתונים ומעכה לעצמה את שדה השמאלי בתנועות סיבוביות ובידה השניה המשיכה להכניס ולהוציא את הויברטור. היא היתה חמה ורטובה והיא היתה מרוכזת כל כולה בעונג החדש שהיא חווה.
היא עצמה את עיניה ונזכרה בסקס שלהם מאתמול כשלפתע הרגישה את הבטן התחתונה שלה מתחילה לרעוד בלי שליטה. היא פישקה את רגליה עוד יותר כדי להחדיר את הויברטור עמוק יותר לתוכה וזה חירמן אותה אפילו יותר. תנועותיה הפכו למהירות יותר ונשימותיה כבדות יותר, ולפתע הכל סביבה התפוצץ לאלפי זיקוקים צבעוניים שהמשיכו להתפוצץ בגלים, עוד אחד ועוד עד שפקחה את עיניה וגילתה שהיא עדיין בסלון ביתה, למרות שבדקות האחרונות היתה בעולם אחר מלא עונג צרוף. היא לא האמינה כמה עונג היא יכולה היתה לגרום לעצמה בלי אף אחד. היא עברה את מחסום הביישנות מעצמה ויכולה היתה עכשיו לבוא על סיפוקה בכל רגע שתרצה.
"אני ממש כועסת עליך" כתבה לו אחרי שנרגעה קצת מהאורגזמה העוצמתית שהעניקה לעצמה. עומר קיבל את ההודעה שלה כשהיה כבר לבד באוטו. כמה דקות קודם לכן הוריד את הבת שלו אצל הגרושה שלו וכבר ציפה לשמוע מקארין איך היה לה עם המתנה שקנה לה. הוא נשאר דקות ארוכות לבהות בהודעה שלה, מנסה להבין מה הוא מפספס ולמה היא כועסת עליו אבל אז הוא ראה על המסך שלו את המילים: "מקליד/ה…"