עובדת חיונית… זה מה שאני בשבועות האחרונים. רווקה בלי ילדים, די בודדה ועובדת בבית חולים מרכזי. נראה לי שיש לי מזל גדול, לצאת חופשי לכבישים בימים של סגר במדינה, כשכולם סגורים בבתים ולא נשמו את הבחוץ כמו שצריך כבר כמה שבועות, אני מרוויחה אינטראקציה עם אנשים במחלקה אורתופדית חשובה, מחלקה שמסייעת לספורטאים לחזור לשגרה.

מגיעה למשרד, עם מסכה מיוחדת, פרחונית. יש בזה משהו סקסי כל כך, הקטע הזה שרואים רק את העיניים, משהו מעניין כזה שגורם לך לדמיין הרבה איך נראים הפרצופים סביבך. והכפפות… בכלל, כולם הפכו למנתחים.

"שלום, בוקר טוב, אני מחפש את עדי", אני שומעת את הקול שלו. רמי, יש לו קול רדיופוני עמוק. מתקדמת אליו לאט, "אני פה, שמחה שהצלחת להגיע, איך הכתף? בוא תיכנס, תוריד חולצה".

אני נכנסת אחריו לחדר הטיפולים, הוא מוריד מעליו ג'אקט שחור של אופנוענים, מרים את חולצת הטי הלבנה שהייתה מתחת, הגוף שלו מולי. 6 קוביות מסודרות היטב וכתף אחת שפרק לפני תקופה וזקוקה לכמה נגיעות. "כואב פה?", אני שואלת ומעבירה את האצבעות שלי עליה. "פחות. ממש פחות, פשוט מפחד שתגידי לי להפסיק לבוא ואני אפספס את המגע הזה שלך, בכל זאת.. לבית קפה קצת קשה להזמין אותך עכשיו וזו הזדמנות נפלאה לנצל", הוא זורק. הסמקתי. מצד שני אני והוא לבד עכשיו, המחלקה די עזובה, מה אכפת לי, "לא אשחרר אותך כל כך מהר משגרת הטיפולים", ניסיתי להישמע מקצועית, "יש עוד דרך עד החלמה מלאה", הוספתי.

מסתכלת עליו, העיניים שלו והמסכה השחורה שלו ממש עשו לי את זה… מסתורין.. אני כבר לא זוכרת את החלק התחתון של פניו בתקופה הזאת, מצד שני רק בא לי להעיף את זה ולנשק אותו. כבר תקופה שהוא מגיע לטיפולים, תקופה שאני מסתכלת עליו במבט חודרני והוא מחזיר חזרה.

"אני רוצה שתתקרבי אלי" הוא אומר בפתאומיות. התקרבתי. "אני רוצה שתפתחי את החלוק הלבן שלך", כמו אישה צייתנית, פתחתי.

חזיית התחרה בשחורה הסקסית שלי הציצה, הרגשתי איך הפטמות שלי נעמדות. "תסתובבי", הסתובבתי. יש משהו נעים בפקודות האלה שלו, בא לי רק שיפקוד עלי ככה שעות, ובכל זאת אין הרבה זמן, תכף יגיע מטופל נוסף ואני חייבת לנצל את מלוא הזמן.

פתאום הרגשתי את הנשימות שלו בעורף שלי. "תיזהר על הכתף" זרקתי. הידיים שלו עלו לציצים שלי, החזייה ירדה, הוא התחיל לשחק לי בפטמות, הרגשתי שרק בא לי שילקק אותי, ייכנס לתוכי, ישפריץ בי. ירדתי בדוגי על השולחן, הרגשתי את הזיפים שלו יורדים על הגב שלי לכיוון מטה, ישבן, ופתאום את הלשון, הוא מלקק אותי מאחורה בטירוף. הלשון שלו משחקת לי בשני החורים. עולה ויורדת בכוס שלי, מלמטה למעלה, נכנסת ויוצאת, מרטיבה את הדגדגן שלי. אני מרגישה כל כך פתוחה, זה הליקוק הכי טוב שקיבלתי, הכל רטוב וחם.

"תגמרי לי על הפנים, אני רוצה לטעום אותך" הוא לוחש לי ואני מרגישה שתכף אני מתפוצצת ומשפריצה, זה בא מהר, הרגשתי פסים של רטט מטורף עוברים לי בגוף, הכוס שלי פתוח כולו, כאילו שאני בכוכב אחר ולא באמת בחדר הטיפולים האורטופדי, עובדת חיונית שמקבלת טיפול חיוני במנועים, "אחחח, אני גומרת!" הרגשתי שהגוף שלי בעננים, תוך כדי גמירה הלשון שלו ממשיכה בליקוקים במעגלים, הוא שותה אותי בשקיקה, בידיים הוא מפשק אותי כאילו הוא האורתופד פה.

"דוקטור?" אני שומעת מעבר לדלת. "כן", הגבתי בחצי צעקה. "המטופל של שעה 12 הגיע", קול זעיר של בת השירות מגיב לי מהדלפק. "שימתין עד שהדלת תיפתח", החזרתי, בקושי נושמת.

"דוקטור", הוא עולה ונעמד מולי. "תודה על הטיפול, תמיד מרגיש טוב להגיע אליך", הוא לוחש לי באוזן ולובש את החולצה הלבנה. "שמחה שיכלתי לסייע, הפעילות מאוד חשובה לכתף, בייחוד בתקופה הזאת, כשפעילות גופנית מחוץ לבית אסורה", אני מקצועית בכל זאת. "תקבע בבקשה עוד 4 תורים לחודש הקרוב, זה הכרחי לך", הוספתי וחפנתי את הביצים שלו ביד שלי עם חצי קריצה, שחררתי והתקרבתי אל הדלת, "תגיע בזמן, זה חשוב" הוספתי, "יש עוד דרך עד להחלמה מלאה".