סקס בעבודה נשמע כייפי וקליל, אולי… אבל לא תמיד. כשהחלטתי להשתעשע מרוב שעמום, מצאתי את עצמי נסחפת אל משחק שליטה מחרמן

לא ברור לי איך מצאתי את עצמי בתוך הסיטואציה המטורפת הזו, בתוך משחק שליטה מחרמן ללא מעצורים: רגע אחד מזגתי לעצמי כוס מים בפינת הקפה בעבודה – ועשר דקות לאחר מכן מצאתי את עצמי עומדת עם מכנסיים ותחתונים מופשלים בחושך, בחדר המדרגות, בדרך למקלט, כשהדלת נפתחה ולא ידעתי מי עומד לבוא…

מאז ומתמיד היה לי מאוד משעמם בעבודה, בגלל שכולם שם היו מאוד משעממים, העבודה שלי הייתה משעממת והבוס שלי, שניצח על כולנו – היה האיש המשעמם ביקום.

באותו היום, כשכמעט נרדמתי בפינת הקפה, קיבלתי לפתע SMS ממספר חסום. בהודעה היה כתוב: "נראה שאת קצת משועממת…".

הבטתי סביבי ולא הבנתי מי שלח לי את ההודעה, אבל הייתי חייבת להודות שהוא צדק, אז עניתי לו שבהחלט, אני משועממת עד מוות ואני מתלבטת אם לשתות את כוס המים שלי או לשפוך אותה על הראש כדי להעיר את עצמי.

האיש המיסתורי שמאחורי ההודעה ענה לי: "אז בואי נעשה את זה מעניין, בואי נראה כמה את אמיצה. תניחי את הכוס, תרדי אל המקלט, תורידי את המכנסיים, התחתונים – ותחכי לי שם".

הכוס כמעט נפלה לי מהיד ונשברה. עניתי לו מיד שהוא חצוף ומשוגע. והוא, ללא היסוס ענה: "מאמי, תפסיקי להתווכח ותרדי למטה, שנינו יודעים שאת רטובה".

והוא צדק, הייתי רטובה וכמו שאמרתי גם משועממת ופתאום היום האפור הזה הרגיש לי מרגש, מסתורי ומחרמן…

אין לי מושג מה עבר לי בראש, אבל החלטתי לרדת למטה, תוך כדי שהאיש המסתורי שולח לי הודעת נזיפה שהוא לא מתכוון להמתין עוד הרבה.

נעמדתי במדרגות בירידה אל המקלט, הורדתי מכנסיים ואז תחתונים והמתנתי בשקט. הדלת נפתחה, אנשים עברו למעלה מבלי לראות אותי ונעלמו. שוב שקט, שוב הדלת נפתחה. נאבקתי בעצמי לא להרים את התחתונים בבהלה, עמדתי, מחכה, מקווה שאולי זה ערן החתיך מהנהלת חשבונות, אבל לא באמת יודעת, כי הייתי די בטוחה שהוא גיי.

צעדים נשמעו לפתע, נחושים, בטוחים, יורדים אט אט אל כיווני.

עצמתי עיניים, הבלטתי את התחת וחיכיתי שישתמשו בי. הצעדים נעצרו, ידעתי שמסתכלים עלי, יכולתי לשמוע את הנשימה וגם את הדופק שלי וגם את הדופק שלו מתקרב אלי. עכשיו הוא כבר היה ממש קרוב, עמד מאחורי. רעדתי מציפייה וגם מפחד – לא פותחת עיניים.

לפתע הרגשתי יד על העורף שלי, היא אספה את השיער שלי חזק אחורנית ושפתיים החלו לגעת בצוואר החשוף שלי.

"ילדה טובה" הוא לחש לי "אני הולך להשתמש בכוס הזה עכשיו ולמלא אותו במלא שפיך חם וסמיך".

לא הספקתי להבין מה קורה איתי ועדיין לא היה לי מושג מי זה, כשהוא נכנס אלי חזק, כשהשיער שלי משוך אחורה והידיים שלי היו מעל הראש, מחזיקות את הקיר.

הוא זיין אותי חזק ובדממה, ידעתי שאסור לי להשמיע הגה, כשפתאום גמרתי ברעידות חזקות והוא גמר אחרי, עמוק מחזיק את אנקת העונג בתוכי.

ואז, הוא משך אותי בשיער והוריד אותי לברכיים, לנקות את מיצי הכוס ושאריות הזרע מהזין והביצים שלו
ואני ליקקתי את הכל בשקט. הוא סגר את המכנסיים נעמד מעלי, הרים אותי אליו וגיליתי שמולי עומד לא אחר מהבוס המשעמם שלי, שמסתבר שהוא לא משעמם בכלל. הוא נישק אותי ארוך ועמוק, החזיק לי את הפנים בין הידיים שלי – וירק עלי.

לאחר שירק פשוט הסתובב והלך. בעודו מטפס במדרגות הוא הסתובב אלי ואמר: "בעוד 10
דקות בדיוק את תשלחי לי סרטון שלך דוחפת אצבעות עמוק עמוק לכוס שלך, מוציאה ממנו זרע ואוכלת אותו.
אני אחכה, אל תאחרי או שאת מפוטרת".

שמעתי את הצעדים שלו במעלה המדרגות, הרמתי את התחתונים והמכנסיים שלי, הטעם של הזרע והכוס שלי בפה גורמו לכוס שלי לשלוח התכווצויות מענגות בכל גופי. ניקיתי את הרוק שלו מהפנים שלי, מטפטפת שפיך לתחתונים. עליתי למעלה, קצת שיכורה מתשוקה ומעונג ושלחתי לו את הסרטון.

הוא אהב את מה שהוא ראה וענה לי: אם תהיי ילדה טובה, אחרי שאשתמש בך המון, אשלח מישהו אחר למקלט, עם הוראות מדויקות מה לעשות לך, בזמן שאת תחזיקי את הטלפון שלך ותצלמי לי".

הייתי המומה, מאיפה יש לו אומץ? ועוד הוא איים עלי בפיטורים, הרי אני יכולה לתבוע לו את הראבק. אבל ידעתי שאני לא אעשה את זה, כי סוף סוף החיים שלי כבר לא היו משעממים. אבל החלטתי להתחצף ולומר לו שאני לא יכולה עכשיו לדחוף אצבעות לכוס ולצלם את עצמי.

הוא ביקש שאכניס מיד את היד לתחתונים ואומר לו אם אני רטובה ואם כן שאביא את התחת שלי לשירותים כי הוא רוצה לזיין גם אותו. אמרתי לו שאני לא מוכנה. הוא ענה לי שזה לא עובד ככה והוסיף: "זה הכוס והתחת שלי, אני משלם להם משכורת בכל חודש – ואיפה שאני רוצה אותם שם הם יהיו.".

הייתי רטובה ומאותו יום הכוס והתחת שלי היו איפה שהוא רצה מתי שהוא רצה. משחק שליטה מחרמן, שהפך את החיים של שנינו להרבה יותר משעממים. בכל זאת, כמה עניין אפשר למצוא במשרדי מס הכנסה?