עד שהגעתי לשירות הצבאי שלי לא ידעתי בכלל שמדים יכולים להדליק כל כך. ולא סתם מדים, אלא מדים של קצינים, אנשים שמקבלים החלטות ורצוי שיהיו גם קשוחים. אני מודה שבטירונות זה היה פחות מלהיב, שם היו בעיקר בנות מתלהבות שנתנו להן קצת כוח והן עשו מזה בלגן אבל כשהגעתי לבסיס לשירות הסדיר? וואו. אני לא אשקר, זה הביך אותי בהתחלה. הייתי מסמיקה רק מלראות קצינים הורסים שעוברים מולי. ואם היה קצין בדרגה מאד בכירה והייתי צריכה להצדיע לו בכלל זה הביא אותי לשיא. הלילות שהעברתי כשאני מפנטזת על זיונים עם קצינים בכירים ממני וגומרת מזה היו לא מעטים בשירות הצבאי שלי, עד שהכרתי את תומר שכבר הפך מפנטזיה למציאות.

תומר החליף את המפקד הישיר שלי, כן, גם עליו ריירתי לא מעט. תומר הגיע בתור סגן אלוף ותוך זמן קצר קודם לאלוף משנה. זה אומר בעצם שבשלב מסוים הייתי פשוט צריכה להתחיל להצדיע לו. הממזר הזה ידע שאני חמה עליו, הוא הרגיש. הוא התגרה בי בלי הפסקה. אם הייתי מגיעה עם כפתור פתוח הוא היה מעביר בי מבטים שהיו אמורים לגרום לי לסגור את הכפתור, הן גרמו לי לפתוח עוד כפתור מולו. הוא היה נעמד צמוד אלי במסדרי הבוקר כשהוא חולף עם הפמליה שלו, בוחן אותי טוב. את הכומתה, את ההצדעה, את הכפתורים בחולצה. "יפה מאד חיילת, מדוגמת" היה לוחש לי באוזן וממשיך הלאה. את השמירות הוא תמיד שינה לי לשמירות עם בנות ולא עם בנים, לא משנה עם איזה חיילים שיבצו אותי, הוא תמיד היה משנה לי את זה. כל פעם כששאלתי למה הוא פשוט אמר "כי אני יכול".

באחד הלילות, בשמירה, נכנסתי לחדר השמירות לנוח כי ירדתי מהמפקדה. שמתי את הנשק בצד צמוד אלי, התפשטתי ונכנסתי למיטה. החדר היה חדר משותף אבל לא היה אכפת לי, ישנתי עם גוזיה ומכנס קצר. היו לי שעתיים לישון והייתי גמורה. תומר פשוט עמד שם בכניסה לחדר ואפילו לא שמתי לב מרוב עייפות. הוא כחכח בגרון ופתאום קפצתי, נעמדתי, עם הגוזיה והמכנס הקצר, בולעת רוק ומצדיעה. הוא סגר את הדלת אחריו, התקרב אלי והחל ללכת צמוד אלי, מסביבי. "יפה לך ממושמעת ככה" אמר. "אני משוחררת המפקד?" שאלתי בקול עייף מעט. "עוד לא, עוד לא אמרתי לך משוחררת" הוא השיב ונעמד מולי, מביט בי ואני כבר נהייתי חרמנית, למרות שהייתי מאד עייפה, כל כך רציתי אותו.

"כבר הרבה זמן אני מרגיש אותך" לפתע לחש לי באוזן תוך כדי שהוא נצמד אלי מאחור. "על מה אנחנו מדברים המפקד..?" אני שואלת בקול מהסס ומנסה להשתלט על הרטיבות שכבר זורמת בתוכי. "את יודעת על מה אנחנו מדברים" הוא נצמד יותר ומתחכך בי מאחור. הזין שלו היה כל כך קשה, יכולתי להרגיש אותו מבעד לבד של המכנס הקצר. לא לבשתי תחתונים וכל כך קיוויתי שהוא יחדור עמוק יותר כי כבר הייתי כל כך רטובה. "אני משוחררת המפקד? היד כבר קצת כואבת לי.." ביקשתי להפסיק להצדיע. "לא, אני לא אמרתי שאת משוחררת" הוא המשיך להתחכך בי תוך כדי שלא אישר לי להפסיק להצדיע. הזין שלו כבר עבר את הבד של המכנס, מתחכך, חודר מעט עם הקצה, יוצא, חודר מעט, יוצא, חודר עמוק יותר, הנשימות שלו והגניחות הקטנות, נשכתי שפתיים כדי לא לגמור תוך כדי שהוא פשוט פותח לי את הכוס מאחורה. ואני בכלל ממשיכה להצדיע, כי הוא אמר. תוך כדי שהידיים שלו אוחזות בי חזק והוא ממש מזיין אותי.

"ככה רצית לא?" הוא אומר תוך כדי הגניחות הקטנות. "כן המפקד" אני משיבה ומתחננת לעוד. שלא יפסיק. "אני קרובה.. אל תפסיק.." אני אומרת תוך כדי שמתחננת לעוד. "שכחת משהו" הוא משיב והפסיק לרגע לזיין אותי. "המפקד" אני מוסיפה, והוא חודר שוב. עמוק יותר. כשהוא אחז בי חזק יותר והצמיד אותי לאגן שלו כשהזין שלו עמוק בתוכי גמרתי, לא הצלחתי שלא לפלוט אנחה חזקה. הוא יצא ממני וגמר לי על המכנס. נשך אותי קלות בצוואר. "משוחררת" לחש באוזני, רכס את המכנסיים ויצא מהחדר באותו השקט שנכנס. ואני הסדרתי נשימה, סמוקה, מסופקת. בהחלט הרגשתי משוחררת.