העובדת המזדיינת תמיד רק התלוננה ועצבנה את כל העובדים. עד שיום אחד לבוס שלה נשבר ממנה, אז הוא זיין אותה ככה שלא נותרו לה מילים

מורן אף פעם לא נתנה לאנשים בעבודה להגיד לה מה לעשות. היא הייתה עובדת מעצבנת ומצטיינת, העובדת המזדיינת בקטע מעצבן, בקטע רע. הבוס שלה תמיד רצה לפטר אותה, לא עבר לו בראש לזיין אותה אפילו לרגע. עד שבוקר אחד, אחרי שהיא סיימה לקטר על מכונת הקפה. חצי שעה אחרי שהיא התלוננה שמישהו לא הכניס דפים למדפסת. רבע שעה אחרי שהיא צרחה שאין נייר טואלט בשירותים. עשר דקות אחרי שהיא ביקשה העלאה בשכר. חמש דקות אחרי שהוא אמר לה "כן" ונזכר שהוא רצה לפטר אותה – הוא הבין. הוא הבין שהוא חייב לזיין אותה בעבודה.

מורן בדיוק הניחה את כפות ידיה הקטנות והמעצבנות על הזכוכית של שולחן העבודה שלו. היא הסתכלה על חבריה לעבודה, בזמן שהוא חתם על ההסכם החדש שלהם. היא קשקשה על זה שכולם יכולים לראות מה הוא עושה כל היום. זה עצבן אותו. הרי מי היא בכלל שהיא מסתכלת למשרד שלו ומציצה. התחשק לו לתקוע את הזין שלו בפה שלה, רק שתסתום. הוא קם מן השולחן, לחץ על כפתור קטן וחלון הזכוכית שינה את צבעו.

מורן לא הבינה מה קורה והוא הסביר לה שהחלון הפך לחלון שיקוף, שאף אחד לא יכול לראות מה קורה בפנים. היא רעדה לפתע, כנראה הבינה מה עומד לקרות, אבל נשארה לעמוד. הוא ניגש אליה, הרים את החצאית הקצרה שלה ואצבעותיו נדחפו אל תחתוניה. היא הרגישה את הרטיבות שלה נטמעת בבד. "מי העובדת המזדיינת שעושה בעיות?" הוא שאל בזעם.

הוא תחב את אצבעותיו עמוק מתחת לבד הרטוב, בין שפתות הכוס הפועם שלה. היא התנשפה בקול והתפתלה, הוא סתם לה את הפה עם כף ידו השנייה. היא שמרה את ידיה על הכוס. "כן" הוא לחש לתוך אוזנה. "אני חושב שאין לך יותר מה לומר, נכון?".

"כן, היא לחשה, כשאצבעותיו מצאו את הדגדגן שלה ועסו סביבו. עבודת יד. הוא דחף את ידו במורד חולצתה, לתוך החזייה, מצא את פטמתה ודחף את אצבעו ואגודלו, כדי ללחוץ אותה חזק, בזמן שהוא האיץ את קצב אצבעותיו בתוך תחתוניה.

הוא הוריד את המכנסיים, שלף החוצה את הזין שלו והשכיב אותה על הבטן, על השולחן. בבת אחת הוא חדר לתוכה. אל הכוס הרטוב שלה. "את מבטיחה להפסיק לזיין את השכל מורן? מבטיחה להיות קצת בשקט?". היא לא הוציאה מילה, רק הנהנה בחיוב. "מבטיחה להיות העובדת המזדיינת שלי?". "כן" היא לחשה. הוא זיין אותה מהר וגמר בתוכה. מורן הייתה עובדת נהדרת מאותו היום.