רציתי לספר לכם על פנטזיה שהתגשמה. חלמתי שמישהו מהבניין ממול יראה אותי מאוננת דרך החלון, ימצא את הדירה שלי, וידפוק בדלת. וזה קרה. קחו את זה לאן שתרצו.
כמו בכל בוקר בחודשיים האחרונים התעוררתי לבד במיטה, מוקדם מדי, בשעה שאנשים נורמליים לא צריכים להיות ערים בה. אחת הסיבות שאני מאחרת כל בוקר לעבודה היא שאני לא יכולה להתחיל את היום בלי לגמור. לפחות פעם אחת, רצוי שלוש. אל תחשבו שאני סוטה. פשוט מאז שבן הזוג האחרון שלי בגד בי ועזב, הבוקר הוא הזמן היחיד שאני נותנת למישהו לגעת בי, וה"מישהו" הזה הוא אני.
הדירה שלי בקומה שלישית, והחלון של חדר השינה פונה לבניין ממול. שנה שלמה לא סגרתי את התריס בבוקר, כי אף אחד לא מסתכל. עד שבוקר אחד, באמצע, עם היד בין הרגליים והעיניים חצי סגורות, ראיתי אותו. גבר בחלון ממול, בקומה שלי, עם כוס קפה, עומד ולא זז. הייתי צריכה להפסיק. במקום זה גמרתי, בזמן שהוא מסתכל, חזק יותר מכל בוקר בשנה האחרונה.
מאז זה הפך לפנטזיה שלי. כל בוקר השארתי את התריס פתוח, וכל בוקר הוא היה שם, עם הקפה. אף פעם לא נופף, אף פעם לא הסתתר. אני דמיינתי שהוא חוצה את הכביש, מוצא את הדלת שלי, דופק, ואני פותחת בחלוק ולא שואלת כלום. דמיינתי שהוא לא אומר מילה, שהוא רק מסתובב אליי ומרים אותי ומזיין אותי על השידה במסדרון לפני שהדלת נסגרת.
ביום חמישי דפקו בדלת בשבע בבוקר.
פתחתי בחלוק, עם השיער פרוע, ועמד שם הוא. גבוה יותר ממה שנראה מהחלון. חולצה לבנה, ריח של סבון. "אני מהבניין ממול," הוא אמר. "את יודעת שאני רואה אותך."
"אני יודעת," אמרתי.
"רציתי לשאול אם זה בסדר מבחינתך." הוא אמר את זה ברצינות. עמד בפתח ולא נכנס. וזה, יותר מכל מה שדמיינתי, הרטיב אותי לגמרי.
"זה בסדר," אמרתי. "ואתה יכול להיכנס."
הוא נכנס, סגר את הדלת, ורק אז הרשה לעצמו: תפס לי את הפנים ונישק אותי כמו מישהו שחיכה חודשיים. פתח לי את החלוק, הסתכל, ואמר "יותר יפה מקרוב". הרים אותי על השידה במסדרון, בדיוק כמו בפנטזיה, ופישק לי את הרגליים, וירד על הברכיים. הלשון שלו הייתה איטית ומדויקת, ואני החזקתי לו בשיער ואמרתי לו מה לעשות, ואיפה, וכמה חזק, והוא עשה בדיוק את זה. גמרתי לו על הפנים כשהרגליים שלי על הכתפיים שלו.
"במיטה," אמרתי. "ליד החלון."
הוא זיין אותי במיטה, עם התריס פתוח, על ארבע, כשאני מסתכלת על החלון שלו ממול, על הכוס קפה שנשארה על אדן החלון. הוא היה חזק ולא ממהר, יד אחת על המותן שלי ויד אחת בשיער, ובכל פעם שהאטתי אמר לי "תמשיכי להסתכל". גמרתי פעם שנייה ככה, ואז שלישית עליו, כשהוא שכב ואני רכבתי עליו והוא החזיק לי את הידיים מאחורי הגב, כי ביקשתי.
הוא גמר בתוכי (יש לי התקן, ושאלתי אותו קודם, ושאלתי אותו על בדיקות, כי אני פנטזיונרית אבל לא טיפשה), ונשאר בי עוד דקה, מתנשף לי על הצוואר.
"בוקר טוב," הוא אמר. "אני אלון."
"בוקר טוב, אלון. יש לך עשר דקות לקפה לפני שאני מאחרת לעבודה."
מאז אני עדיין מאחרת כל בוקר לעבודה. אבל כבר לא לבד.
