השותפה הקודמת שלי עזבה לחו"ל ואמרה שיש לה מישהו שייכנס במקומה. "בחור נחמד, שקט, משלם בזמן." לא אמרה שהוא נראה כמו טום קרוז. עיניים ים, קצת זיפים, שיער שחור מבריק, גוף בנוי. ביום שהוא הגיע עם הארגזים הבנתי שהדירה הזאת הולכת להיות בעיה.
כל בוקר וכל לילה זה כמו עינוי מתמשך. הוא קם לפניי ליציאה לעבודה, ואני, בדרך לאמבטיה, נתקלת בו במסדרון: מכנס קצר, חזה שזוף, ואיבר שבולט דרך הבד ולא משאיר מקום לדמיון. ובלילה, כשאני נשכבת על הספה עם הטלוויזיה, הוא יושב לידי ומזפזפ. אני לא רואה כלום מהמסך. אני עסוקה בלבהות ולחשוב מה עשיתי בחיים שדווקא הוא השותף שלי, ואיך אני אחזיק מעמד ככה שנה שלמה של חוזה.
צהריים. חזרתי מהעבודה ישר לאמבטיה, החום בחוץ היה בלתי נסבל. התפשטתי מהר ונכנסתי מתחת למים. סגרתי עיניים ונתתי לזרם לרדת עליי, והיד שלי ירדה בעצמה, כמו כל פעם שאני חושבת עליו. לא שמעתי את הדלת.
"סליחה, לא ידעתי ש…" הוא עמד בפתח, עם מגבת על הכתף, ולא זז. ואני לא כיביתי את המים ולא כיסיתי כלום. פשוט הסתכלתי עליו, עם היד עדיין בין הרגליים, ואמרתי לו: "אתה יכול לצאת. או שלא."
הוא לא יצא.
הוא הוריד את המכנס בתנועה אחת ונכנס אליי למקלחת, והמים ירדו על שנינו. הוא נישק אותי כמו שדמיינתי אלף פעמים על הספה, חזק, בלי לשאול, והידיים שלו על התחת שלי, מרימות אותי אל הקיר הקר. הרגשתי אותו קשה ולוהט על הבטן שלי ולא יכולתי לחכות. הובלתי אותו בעצמי, ורגל אחת על שפת האמבטיה, והוא נכנס בי בדחיפה אחת שהוציאה ממני צעקה שבטח שמעו בבניין.
הוא זיין אותי ככה, עומדת, עם המים על הפנים, והלשון שלו על הצוואר שלי, והיד שלו על הדגדגן, עד שהרגליים שלי כמעט קרסו. גמרתי עליו, רועדת, והוא הפך אותי, שתי הידיים על הקיר, ונכנס מאחור, ואני הסתכלתי עליו במראה המהבילה ולא האמנתי שזה קורה. הוא גמר לי על הגב, מתנשף, ונשאר צמוד אליי עוד דקה ארוכה מתחת למים.
"אז אתה שקיף ואתה משלם בזמן," אמרתי לו, כשיצאנו. "כן," הוא אמר, ומרח לי את המגבת על השיער. "ואת?"
מאז אני חוזרת מהעבודה ישר לאמבטיה. והוא כבר יודע לא לדפוק.
