אורי אוהב לנהל. הוא מנהל את המשק, הוא מנהל את ועד המושב, הוא מנהל את ארוחת השישי כאילו זה מבצע צבאי. ולפני שנה גיליתי שהוא רוצה לנהל גם את זה. "אני לא רוצה רק לראות אותך עם מישהו", הוא אמר לי בלילה, במרפסת, כשהתנים ילללו בוואדי מולנו. "אני רוצה להגיד לו מה לעשות לך. אני יודע מה את צריכה יותר טוב מכל אחד. אני רוצה שהוא יהיה הידיים ואני אהיה הראש".
אני טלי, בת 37, נשואה לאורי שתים עשרה שנה, גרים במושב בעמק, בבית של הסבים שלו עם פרדס מאחור ושכנים שרואים אותנו רק כשאנחנו רוצים. בתחילה הרעיון הצחיק אותי. אורי שמנצח על גבר אחר כמו על תזמורת. ואז לילה אחד הוא עשה את זה במילים בלבד, במיטה, סיפר לי את כל הסצנה כאילו הוא מכתיב אותה, "עכשיו הוא מרים לך את הרגל, עכשיו הוא נכנס עד הסוף ולא זז", ואני גמרתי כמו שלא גמרתי שנים. בבוקר אמרתי לו "בסדר. אבל אני בוחרת מי".
בחרתי את גלעד. חבר ילדות של אורי מהמושב, בן 39, שחזר לגור בבית של ההורים שלו אחרי הגירושים ועובד בבית האריזה. גבר שקט, ידיים שעובדות, עיניים שתמיד הסתכלו עליי שנייה אחת יותר מדי בארוחות שישי. אורי לא הופתע. "גם אני הייתי בוחר אותו", הוא אמר. "הוא יודע לקבל הוראות".
בשבועות שלפני, אורי התחיל להתאמן עליי. ככה הוא קרא לזה, "חזרות". הוא היה שוכב לידי במיטה ולא נוגע, רק מדבר, אומר לי מה לעשות לעצמי, איזו אצבע, איזה קצב, מתי לעצור, ואני גיליתי שאני מצליחה לגמור רק מהקול שלו ומהידיים שלי. "אם זה עובד איתך לבד", הוא אמר, "זה יעבוד עם גלעד". הוא צדק, כמו שהוא תמיד צודק בדברים האלה, וזה היה מעצבן ומושך באותה מידה.
אורי דיבר איתו לבד. אני לא הייתי שם, ואני לא יודעת בדיוק מה נאמר, אבל גלעד הגיע ביום חמישי בתשע בערב עם בקבוק יין מהיקב של המושב ועם פנים של מישהו שלא ישן יומיים. ישבנו במרפסת. אורי מזג. ואחרי כוס אחת אורי אמר, בקול הרגיל שלו, קול של ועד: "טוב. חוקים. טלי קובעת מתי מפסיקים, ואני קובע את כל השאר. גלעד, אתה לא עושה שום דבר שלא אמרתי לך. טלי, את לא עושה שום דבר שלא אמרתי לך. מישהו לא מסכים?" לא הסכמנו לא להסכים.
"גלעד, תתיישב לידה. טלי, תפתחי לו את החולצה". המרפסת חשוכה, רק אור מהמטבח, והפרדס מריח כמו תחילת החורף. פתחתי לו את החולצה, כפתור כפתור, ואורי אמר "לאט יותר". גלעד נשם מהר. "עכשיו תשימי לו את היד על הזין, מעל המכנסיים, ותגידי לי מה את מרגישה". שמתי. "הוא קשה", אמרתי לאורי. "הוא קשה בשבילך כבר יומיים", אורי אמר. "גלעד, תוריד לה את החולצה. רק את החולצה".
ככה זה הלך. כל פריט לבוש בנפרד, כל נגיעה בפקודה, ואני גיליתי שהציפייה בין כל הוראה להוראה היא הדבר הכי משגע שחוויתי. גלעד מצץ לי את הפטמות רק כשאורי אמר, ועצר כשאורי אמר "די, היא לא צריכה יותר, היא כבר רטובה, נכון טלי?" "כן". "תראי לו". פתחתי את הרגליים במרפסת של הבית שבו גדל הסבא של בעלי, והזזתי את התחתונים הצידה, וגלעד הסתכל, ואורי אמר "לא לגעת. רק להסתכל. היא תגיד לך כשהיא לא עומדת בזה יותר". לא עמדתי בזה אחרי חצי דקה.
"גלעד, תוריד לה את התחתונים ותרד עליה. פה". "פה?" גלעד שאל, והסתכל על הפרדס, על החושך, על הכביש הפנימי שרואים ממנו את המרפסת אם מישהו עובר. "פה", אורי אמר. "אף אחד לא עובר בשעה הזאת, ואם עובר, שיראה". גלעד כרע ביני לבין הקיר, הוריד לי את התחתונים, ואורי אמר "לאט. תלקק רק מסביב. אל תיגע לה בדגדגן עד שאני אומר". וגלעד ליקק מסביב, ואני התפתלתי על הכיסא, ואמרתי "אורי, בבקשה", והוא אמר "לא עדיין". דקה. שתיים. אני שמעתי את התנים ואת הנשימה של גלעד ואת הקול של עצמי מתחנן. "עכשיו". והלשון של גלעד עלתה למקום, ואני גמרתי במרפסת, בקול, בפעם הראשונה בערב, עם היד תפוסה במעקה, ואורי ישב ושתה יין ואמר "יפה".
"בפנים. למיטה. גלעד, אתה ראשון, תתפשט ותשכב על הגב". בחדר השינה אורי התיישב על הכיסא שליד החלון, לא קרוב למיטה, במרחק של מנהל. גלעד שכב עירום, הזין שלו עומד על הבטן, עבה יותר משל אורי, ואורי אמר "טלי, תמצצי לו. לאט. בלי ידיים. אני רוצה לראות אותך לוקחת אותו רק בפה". מצצתי לו. גלעד גנח ושם לי יד על הראש ואורי אמר "גלעד, ידיים למטה", והוא הוריד. אני שמעתי את עצמי מנהמת סביבו מהעובדה הזאת, שבעלי מגן על הקצב שלי מהכיסא.
"תעלי עליו. תשבי עליו עד הסוף ואל תזוזי". שמתי לו קונדום, התיישבתי עליו, והוא נכנס אליי כולו בבת אחת, ואני נשארתי במקום כמו שאורי אמר, מלאה, רועדת, ואורי אמר "איך הוא מרגיש". אמרתי לו "גדול. חם. אני מרגישה אותו עד הבטן". "תזוזי. איטי. גלעד, אל תעזור לה. היא עושה את העבודה". זזתי. עליתי וירדתי עליו לאט, מול בעלי, והסתכלתי על אורי, ואורי הסתכל עליי כמו שהוא מסתכל על גשם ראשון בפרדס, ואמר "יותר מהר". ואז "עוד". ואז "עכשיו גלעד, תתפוס לה את הישבן ותדחוף מלמטה, חזק, היא אוהבת ככה". וגלעד דחף, ואני צרחתי, וגמרתי עליו תוך שניות, כי אורי צדק, הוא תמיד יודע מה אני צריכה, ועכשיו גבר אחר נתן לי את זה בדיוק לפי ההוראות.
"תהפוך אותה. על הצד, אתה מאחור, רגל שלה למעלה. טלי, פנים אליי". זאת התנוחה שלנו, של אורי ושלי, הכי אינטימית, ושאלתי את עצמי לשבריר שנייה אם זה בסדר, ואז ראיתי שאורי פתח את המכנסיים ומאונן, בפעם הראשונה בערב, והבנתי שהוא בחר את התנוחה הזאת בכוונה. גלעד נכנס אליי מאחור והתחיל לזיין אותי בתנופות עמוקות ואטיות, ואני הסתכלתי לבעלי בעיניים כל הזמן, והוא אמר "ככה. ככה, גלעד, אל תמהר. תראי אותי, טלי. תראי מה את עושה לי". "אני רואה". "תגידי לו שהוא מזיין אותך טוב". "אתה מזיין אותי טוב, גלעד". "תגידי לי". "הוא מזיין אותי טוב, אורי. הוא מזיין אותי כמו שאמרת לו".
אורי קם. התקרב למיטה, בפעם הראשונה, ועמד מולי, הזין שלו מול הפנים שלי, והוא אמר "תמצצי לי בזמן שהוא בתוכך". זה לא היה חוק מוסכם מראש, אבל זה היה החוק הכי טוב בערב. מצצתי לבעלי בזמן שחבר הילדות שלו זיין אותי מאחור, ואורי ליטף לי את השיער ואמר לגלעד "יותר חזק, תגמור לה, אני רוצה לשמוע אותך גומר לאשתי", וגלעד גמר, בגניחה גסה, עם האצבעות תקועות לי בירך, ובאותה שנייה אורי גמר לי בפה, חם ומלוח, ואני גמרתי פעם שנייה בלי שאף אחד נגע לי בדגדגן, רק מהשניים האלה, מההוראות ומהביצוע.
שכבתי בין שניהם ונשמתי כמו אחרי ריצה. אורי התיישב על קצה המיטה, עדיין במכנסיים, ואמר בקול הוועד שלו "סיימנו להיום". גלעד צחק צחוק עייף ואמר "אתה יודע שאתה הבנאדם הכי מוזר במושב?" ואורי אמר "אני יודע. ואשתי אוהבת את זה". ואני, ממקומי בין שני הגברים, אמרתי "אשתך מאשרת", והשלושה שלנו צחקו עד שגלעד הצטרך לשתות.
שיחה חיה עם אחת הבנות של גוד סקס. תשלום בכרטיס אשראי במהלך השיחה, חיוב לפי דקה, בלי רישום, דיסקרטי.
גלעד נשאר עשר דקות. אורי הביא לו מים, הם לחצו ידיים כמו שלוחצים אחרי ישיבת ועד, והוא הלך הביתה דרך הפרדס, לא דרך הכביש. אורי חזר למיטה, התכרבל מאחוריי, במקום שגלעד היה בו רגע לפני, ואמר לי "הייתי טוב?" ואני צחקתי כל כך חזק שבכיתי. "היית מושלם, המנהל".
מאז עשינו את זה עוד שלוש פעמים. פעם אחת אורי ישב בשקט, בלי מילה. אחרי, הוא אמר שזה היה פחות טוב. אני הסכמתי. יש גברים שצופים. בעלי מביים. ואני, מסתבר, שחקנית שאוהבת שאומרים לה מה לעשות.
יש לכם סיפור משלכם? שלחו לנו ונפרסם בשם בדוי.
