ראיון עבודה מחרמן: המנהל הנשוי ומשמרת הערב

קוראים לי נועה, בת 26, מלאה, רווקה ומטופחת. לפני כמה חודשים עברתי לתל אביב וחיפשתי עבודה. אני ביישנית, אבל כשצריך – זורמת.

הגעתי לראיון בשעות הערב, במשרד של עורכי דין בתחום הגבייה. רק אני והמנהל, נאור, בן ארבעים וחתיך מאוד. באתי עם שפתון אדום, שיער חלק ופזור וחולצה אדומה מכופתרת עם ז'קט. הכול אדום.

"לא תפחדי להישאר פה לבד?" הוא שאל. "לפעמים העבודה נגמרת מאוחר."

"לא," אמרתי, והראיתי לו שאני לא נלחצת.

הרגל שלו נגעה ברגל שלי מתחת לשולחן. "אנחנו לבד פה," הוא אמר. "אין מצלמות. את מהממת, נועה."

הוא התקרב והצמיד את הצוואר שלו לשלי. לא התנגדתי – רציתי את זה. "את מגרה אותי," הוא לחש. "ראיתי את הוויברטור בתיק שלך."

"באמת לא התכוונתי לרמוז," צחקתי. "אבל אני רוצה שתעשה אותי הערב."

"כן, יפהפייה."

הרמתי רגל עליו והראיתי לו איך אני מאוננת עם הוויברטור, עמוק, עד שצעקתי ופחדתי שישמעו אותנו. הוא פתח לי עוד כפתור, הכניס יד לחזה, והלשון שלו ליקקה לי את הפטמות, צד אחרי צד.

"אני רוצה להסתובב," אמרתי.

"כבר, נסיכה."

הורדתי תחתון, והוא הכניס בי אצבעות – נגיעות שאף אחד לא נתן לי קודם. "נאור, תחדיר לי. אני רוצה דוגי."

על ארבע, הזין שלו עמוק בפנים, גמרתי אולי חמש פעמים. "את רוצה שאפסיק?" הוא שאל.

"בחיים לא נהניתי ככה. רק תמשיך."

"איפה את רוצה שאגמור?"

"בפה," אמרתי, הסתובבתי והתחלתי למצוץ לו מהבסיס ועד הראש.

"אשתי אף פעם לא מצצה לי ככה," הוא נאנח. ואז הבנתי שהוא בוגד כבר מזמן.

אחרי המציצה אמרתי לו: "אם אשאר פה, זה יהיה ככה בכל סוף משמרת."

"את המלכה שלי."

"אני על גלולות, אל תדאג," אמרתי, וחזרתי לדוגי. "אני שלך עד השעה שתבחר."

חצי שעה, שעה, ולא זזתי. רמזתי לו על האזיקים בתיק. הוא הוציא אותם ושם לי על הידיים, וזה הדליק אותי עוד יותר. הוא ירד לי לכוס עד שהדגדגן שלי רעד, ואני ירדתי לו שוב, הביצים שלו בפה שלי, צד ימין, צד שמאל.

הוא שלח לאשתו הודעה שהוא נתקע בדחוף בעבודה. אחר כך שם לי על העיניים מסכה, ואני גמרתי אורגזמה ארוכה מאוד.

"את יותר טובה מאשתי," הוא לחש.

"אתה מושך אותי," עניתי. "כבר לא אכפת לי מכלום."

בסוף הערב הוא הושיט לי צרור מפתחות. "התקבלת, נועה. את מנהלת המשרד. בהצלחה."

המשך בחלק הבא.