המאמנת שלי בחדר הכושר, והפעם הראשונה שלי עם אישה

נרשמתי לחדר כושר כי בעלי אמר שהתעגלתי. הוא אמר את זה בצחוק. אני לא צחקתי, ובבוקר למחרת הלכתי למכון בקניון בבאר שבע וקניתי חבילה של עשרה אימונים אישיים. המאמנת שקיבלתי הייתה טל.

אני רותם, בת 33, נשואה שבע שנים ליניב, ילד אחד, עובדת בבנק. חיים רגילים. לא הסתכלתי על נשים אף פעם, לא ככה. הייתי מסתכלת על גוף של אישה בים ומרגישה קנאה, וזה הכל. חשבתי שזה הכל.

טל בת 27. קצוצה, שזופה, כתפיים של מישהי שמרימה משקולות, ועיניים ירוקות שלא מתאימות לשאר. באימון הראשון היא שמה יד על הבטן התחתונה שלי ואמרה "מפה תנשמי". נשמתי. היא שמה יד על הגב התחתון ואמרה "ומפה תדחפי". דחפתי. וכשהיא הורידה את היד הרגשתי את החום שנשאר במקום, והרגשתי משהו שלא היה לי שם לו.

זה נמשך שבועיים. שלושה אימונים בשבוע בשבע בבוקר, כשהמכון ריק. היא נוגעת בי כדי לתקן. הידיים שלה על הירכיים שלי בסקוואט. הגוף שלה צמוד לגב שלי כשהיא מראה תנועה. באימון השישי היא תיקנה לי את הידיים במתח, ועמדה מאחורי, והחזה שלה נגע בגב שלי, והיא לא זזה. "רותם," היא אמרה בשקט, "את מתוחה". אמרתי "אני יודעת". היא אמרה "לא מהאימון".

בלילה אחרי האימון השישי יניב ישן, ואני שכבתי ונגעתי בעצמי וחשבתי על היד של טל על הבטן שלי, וגמרתי תוך דקה בשקט עם הפנים בכרית, ואחר כך שכבתי ערה ופחדתי. לא מהבגידה. מזה שזאת אישה.

יניב שם לב שאני קמה בשמחה בשש. "מה, את אוהבת את זה?" שאל, ואמרתי "כן, מסתבר". הוא אמר שאני נראית טוב, ונגע לי בתחת במטבח, ולראשונה מזה חודשים לא הזזתי את היד שלו. בלילה שאחרי עשינו סקס, סקס רגיל, של נשואים, ובאמצע עצמתי עיניים ודמיינתי ידיים קטנות יותר על הירכיים שלי, ידיים שאומרות "מפה תדחפי", וגמרתי. יניב היה מרוצה מעצמו. לא תיקנתי אותו.

באותו שבוע קניתי סט ספורט חדש. טייץ שחור גבוה וטופ ירוק, כזה שלא הייתי קונה לפני חודש כי "מה, בגילי". עמדתי בתא המדידה בקניון, הסתכלתי על עצמי מכל הצדדים, וצילמתי. שלחתי לטל: "זה בסדר לאימון?" היא ענתה אחרי דקה: "מאוד". רק מילה אחת, ואני עמדתי בתא המדידה עם הלב דופק כמו נערה, ואמרתי לעצמי שזאת מאמנת שעונה ללקוחה. ידעתי שאני משקרת. קניתי גם את הטופ הצהוב.

באימון השביעי היא מדדה אותי. יש להם סרט מדידה, מודדים היקפים, זה חלק מהתוכנית. היא כרעה מולי ועטפה את הירך שלי בסרט, והאצבעות שלה נגעו בפנים של הירך, ממש למעלה, ונשארו שם עוד שנייה. "הורדת שני סנטימטר," היא אמרה, ולא הסתכלה על הסרט, היא הסתכלה למעלה, עלי. אחר כך המותניים, והידיים שלה על הבטן החשופה שלי מתחת לחולצה, ואז החזה, והסרט עבר על הפטמות שלי דרך הטופ ואני הרגשתי אותן מתקשות והיא ראתה. "יופי," היא אמרה, ורשמה משהו, ואני לא הצלחתי לנשום מהבטן ולא מהגב ולא מכלום.

באימון התשיעי הייתה גשם בבאר שבע, ראשון של העונה, ואף אחד לא הגיע למכון. אימנו לבד. אחרי האימון היא אמרה "יש מקלחות, תתקלחי פה, לא תספיקי לעבודה אחרת". התקלחתי. יצאתי עטופה במגבת לחדר ההלבשה הריק, והיא עמדה שם, בטייץ ובטופ, עם המפתחות ביד, כאילו היא סוגרת. "שכחת משהו," היא אמרה, ולא היה לה כלום ביד.

היא ניגשה. עמדה מולי קרוב, נמוכה ממני בכמה סנטימטרים, והסתכלה עלי מלמטה עם העיניים הירוקות האלה. "תגידי לי ללכת." לא אמרתי. היא הניחה יד על הצוואר שלי, יד קטנה, חמה, ונישקה אותי. שפתיים של אישה. רכות, בלי זיפים, בלי לחץ, ועם ריח של קרם ידיים. עמדתי כמו פסל, ואז המגבת נפלה ולא הרמתי אותה.

היא הסתכלה עלי עירומה, על הגוף שבעלי אמר שהתעגל, ואמרה "וואו". רק את זה. ואז הידיים שלה היו עלי. על החזה, לא לוחצות, מכירות. על הבטן. היא ידעה בדיוק, אני חושבת, כי היה לה את אותו גוף. היא לקחה פטמה לפה בעדינות שגבר לא יודע, ואני נאנקתי לתוך חדר ההלבשה עם האריחים הרטובים, והיא חייכה על העור שלי.

נישקנו הרבה זמן. זה מה שאני הכי זוכרת. עם גבר הנשיקה היא הקדמה. עם טל היא הייתה הדבר עצמו. היא נישקה לי את הצוואר, את הכתפיים, את הצלקת מהניתוח הקיסרי שאני לא נותנת ליניב לגעת בה, ואני נתתי לה. היא הורידה את הטופ ואת החזייה הספורטיבית, ועמדה מולי עם החזה הקטן והקשה שלה, ולקחה לי את היד ושמה אותה עליו, ואמרה "תראי, אותו דבר", ואני נגעתי באישה אחרת בפעם הראשונה ולא היה בזה שום דבר מוזר. היה בזה בית.

היא הושיבה אותי על הספסל, פתחה לי את הברכיים, וכרעה. אני אגיד את זה פשוט: אף אחד לא ליקק אותי ככה בחיים שלי. לא יניב, לא מי שלפניו. היא לא חיפשה, היא ידעה. לאט, עם הלשון שטוחה, ואז מהיר במקום אחד, ואז שתי אצבעות בתוכי כפופות למעלה בדיוק במקום שאני בקושי מוצאת לבד. תפסתי לה בשיער הקצוץ ואמרתי "טל, טל, טל" כמו תפילה, וגמרתי לה על הפנים תוך שלוש דקות, עם רעד שלא נגמר, ואז בכיתי, כי לא ידעתי שהגוף שלי יודע לעשות את זה.

"תורך," היא אמרה, ועמדה, והורידה את הטייץ. הכוס שלה היה מגולח וקטן ורטוב, ואני הסתכלתי עליו כמו על משהו שאני צריכה ללמוד. "אל תחשבי," היא אמרה, "תעשי מה שאת אוהבת". ישבה על הספסל, ואני כרעתי על הרצפה הרטובה של חדר ההלבשה של מכון כושר בקניון בבאר שבע, ובפעם הראשונה בחיים שמתי את הפה שלי על אישה. הטעם היה חם ונקי. ליקקתי כמו שאני אוהבת, לאט, ואז הבנתי מהנשימות שלה שהיא אוהבת מהר יותר, אז מהר יותר. היא תפסה לי בראש והצמידה אותי, ואמרה "ככה, רותם, אלוהים, ככה", וגמרה על הלשון שלי עם הירכיים שלה סוגרות עלי, ואני הרגשתי את הרעד שלה בלסת שלי, ורציתי עוד.

ואז היא שכבה עלי על הספסל, גוף על גוף, ירך בין הירכיים שלי, ונענו יחד לאט, מנשקות, עם הידיים אחת בשיער של השנייה. אין לזה שם אצל גברים, התנועה הזאת. זה לא זיון וזה לא הקדמה. זה משהו שגמרתי ממנו בשקט, בפעם השלישית, עם העיניים פתוחות לתוך העיניים הירוקות שלה, והיא לחשה "ידעתי מהאימון הראשון", ואני אמרתי "גם אני", ולא שיקרתי.

עשינו עוד. עם האצבעות, שתינו, אחת מול השנייה על הספסל הצר, מנשקות, עד שגמרנו יחד או כמעט. בשמונה ורבע נכנסה המנקה. הספקנו. אני חושבת שהספקנו.

הלכתי לבנק עם שיער רטוב. יניב שאל בערב איך היה האימון. אמרתי "טוב". הוא אמר "רואים, את זוהרת". קניתי עוד חבילה של עשרה אימונים. ואני לא יודעת מה אני. אני יודעת שבשבע בבוקר, שלוש פעמים בשבוע, אני יודעת בדיוק מי אני.

בשבת היינו אצל ההורים של יניב, ארוחה עם כל המשפחה, והילד על הברכיים שלי, ואמא שלו אמרה "רותם, השתנית, מה עשית?" אמרתי "חדר כושר". היא אמרה "רואים, הפנים אחרות". ויניב, מהצד השני של השולחן, קרץ לי, גאה בעצמו על הרעיון. ישבתי שם עם הילד, בין המשפחה של בעלי, והרגשתי את הידיים של טל על הירכיים שלי מתחת לשולחן, אף על פי שהיא הייתה במרחק עשרים קילומטר. בלילה, במיטה, יניב נרדם ואני שלחתי לה "לא יכולה לחכות לראשון". היא ענתה "גם אני. תביאי את הטופ הצהוב".

באימון הבא לא דיברנו על זה. היא תיקנה לי את הסקוואט עם הידיים על הירכיים, כמו תמיד, רק שהפעם היא השאירה אותן שם ולחשה לי באוזן "חשבת עלי?" ואמרתי "כל יום", והמשכנו לספור חזרות כאילו כלום. אחרי האימון היא נעלה את חדר ההלבשה מבפנים. יש לה מפתח. אני חושבת שתמיד היה לה.

סיפורים דומים

• הכוס שלה תמיד מנצח: מה שקרה בשירותים של החוף
• חלום של בוקר: שתי שותפות, סטרפאון ואני
• הפעם הראשונה שלי עם אישה שבאמת יודעת לזיין

יש לכם סיפור משלכם? שלחו לנו ונפרסם בשם בדוי.