הוא מנכ"ל של כמה חברות, גבר דומיננטי שיכול להשיג כל אישה שרק רוצה כדי שתהיה כנועה לו. ראש גאוני שיכול לחשב פיננסים בלי מחשבון בכלל, מתכנן אסטרטגי, אדם שלוח הזמנים שלו כל כך צפוף כך שאפילו בשביל זיונים עם אשתו הוא צריך לסגור פינה בלו"ז כדי שתהיה פנויה. הוא לא האמין עד כמה אישה אחת שבכלל לא קשורה לעולם שלו תוכל להפוך אותו למשוחרר יותר.

הוא הכיר אותה בבר קבוע אליו היה מגיע אחרי ימים עמוסים במיוחד לרבע שעה בלבד, לשתות כוסית וויסקי, לנקות את הראש ולהמשיך את דרכו הביתה. היא הייתה ברמנית שם שלוש פעמים בשבוע, שלוש פעמים בשבוע שבהן היא פשוט בהתה בו בלי לומר מילה פרט ל"היי, הקבוע?" ו"לילה טוב" כשסיים לשתות.

פעם הוא הגיע שבור במיוחד. יום עמוס מאד, כל כך הרבה החלטות שכבר לא ידע אם הוא עושה אותן נכון והרבה אנשים היו תלויים בהחלטות שלו. היא הגישה לו את הקבוע בלי לשאול, עם עוד צ'ייסר אחד קטן בצד. "קח, שיהיה לך, נראה לי שאתה זקוק" היא אמרה לו וקרצה. "איך ידעת?" הוא שאל. "הגזמת, רואים עליך. בכלל נראה לי שאתה זקוק להפסקה. אתה לא בא לפה להפסקה, אתה בא לפה לחשוב בשקט". המשיכה תוך כדי שהיא מנגבת כוסות. אצבעותיה היו ארוכות, אומנותיות אפילו. התנועה שלה הייתה נעימה וזורמת. "איך לוקחים הפסקה כזאת? הוא שאל. "אם אני אגלה לך אתה לא תרצה להפסיק את ההפסקה" לחשה לו והסתובבה לגבר שישב על הבר מולו.

הוא לא ידע עליה כלום, כל מה שהוא ידע עכשיו זה שהוא רוצה הפסקה, איתה. הקריצות, העיניים הבורקות, הכל פשוט הבעיר אותו. הוא שכח לכמה דקות את כל העומס וידע מה הוא הולך לבקש כשהיא תפנה אליו שוב. הוא ביקש את ההפסקה הזאת שהיא דיברה עליה, היא ביקשה שיישאר עוד קצת כדי שהיא תסיים את המשמרת שלה. "אני מתעכב" סימס לאשתו ולילדים בוואטסאפ בלי להוסיף יותר מדי, מעולם לא פירט מדי על למה הוא מתעכב כשהוא מתעכב.

כשסיימה את המשמרת שלה והחליפו אותה על הבר הם יצאו יחד. הוא בא לצאת מהבר, היא סימנה לו שלא עם האצבעות והובילה אותו אחריה. בתוך מסדרון אפלולי מעט הייתה דירה קטנה של שני חדרים. "כאן את גרה?" הוא שאל. "אני אוהבת לעבוד קרוב לבית" השיבה לו והחלה להתפשט. "למה אתה מחכה? למה נראה לך שאתה צריך להישאר עם בגדים?" היא אמרה לו באסרטיביות אך בקול נעים. "סליחה, את צודקת, אמרנו הפסקה". הוא התפשט מולה והיא בחנה בו כל סנטימטר. מעולם לא הרגיש כך, כשמישהי מתייחסת אליו בתור אובייקט לסקס בלבד. ההרגשה הייתה טובה, משחררת.

"ספר לי מה מטריד אותך" היא אמרה והוא החל לשפוך. התיישב על הספה שלה, היא התיישבה למולו, מלטפת אותו. מעמידה לו לאט ובעדינות. מלקקת מעט תוך כדי שהוא ממשיך לשתף אותה כמה עמוס לו, כמה הוא מרגיש אחריות גדולה מדי, כמה בבית קשה לו שלא מבינים אותו והוא בסך הכל רוצה פעם אחת לא להחליט שום דבר, לתת לראש שלו לנוח. להיות בשקט, להשתחרר.

"תסתובב" היא פוקדת עליו והוא כמו צייתן טוב, הסתובב מולה על הספה כשהתחת המטריף שלו מול עיניה. "ככה?…" שואל בהיסוס. היא מכופפת אותו עם הידיים על הספה, מורידה את ברכיו לרצפה. "ככה" היא משיבה לו. מלטפת את התחת שלו, שומעת את הנשימות העמוקות שלו.

"אני הולכת לזיין אותך" היא אמרה לו פתאום בלחישה אל תוך האוזן שלו כאשר הוא מרגיש פתאום סטרפאון קטן שצמוד אליו לתחת ואצבעותיה עם שמן חם מעסות אותו. ברגע שהיא אמרה את זה בלחישה אל תוך האוזן שלו זרמים מטורפים עלו בו ועמד לו חזק. "אתה הולך להשתחרר, לא להחליט שום דבר, לא לגעת בעצמך, כלום. אתה עכשיו לא מחליט כלום. אתה עכשיו הזונה שלי" היא המשיכה תוך כדי שהיא מעסה לו את התחת, פותחת אותו, מכינה אותו.

הוא הרגיש אותה חודרת אליו ומעולם לא ידע עד כמה המחשבה הזאת שבעבר הביכה אותו יכולה לחרמן. היא זיינה אותו כמו שגבר מזיין אישה, בהתחלה בעדינות, בניעות קטנות, וכשהרגישה שהוא מוכן ליותר מזה החלה לזיין אותו יותר מהר, יותר חלק, יותר חזק. תוך כמה דקות של זיון ארוך וגניחות שהשתלבו עם המוזיקה ששמעו היטב מהבר בקיר הצמוד לדירה הקטנה שלה הוא גמר בלי לגעת בעצמו בכלל והספיג את עצמו אל תוך הספה שלה. בתחושת מבוכה הוא בא למלמל שהוא מצטער אך היא השתיקה אותו בעדינות. "עכשיו שנינו יודעים איך אתה אוהב את ההפסקה שלך" לחשה לו באוזן תוך כדי שהיא מלטפת לו את הזין שנרגע כעת אך הוא עדיין רטוב מהגמירה.

היא ליקקה את אצבעותיה כשהסתובב אליה והם התיישבו אחד מול השנייה. "טעים, אני חייבת לנסות לטעום יותר בפעם הבאה" אמרה לו וקרצה. הוא חיבק אותה חיבוק ארוך ואמר לה תודה. מאז אותו יום, הוא שלוש פעמים בשבוע הגיע אל הדירה הקטנה להפסקה שהוא כל כך השתוקק לה שנים.