לקרוא את הפרק הראשון לחצו כאן
"זאת היתה האורגזמה הכי טובה שחוויתי עד היום" פלטה במהירות שמא תתחרט. "לא שהיו הרבה", הוסיפה. היא היתה גרושה בת 36. היא כבר לא ילדה, למרות שבתוכה הרגישה תינוקת. אבל בהשוואה לבנות גילה חוויותיה המיניות היו דלות ואפרוריות. הגרוש שלה, או כפי שהיא היתה מכנה אותו "היצור", היה סוג של רובוט. נטול רגשות, נטול התחשבות, נטול שמחת חיים ולכן גם הסקס איתו היה רובוטי. הוא עשה הכל בקטע פיזי לחלוטין, בלי תשוקה. הוא לא ראה אותה בכלל. לא ביומיום ועוד יותר לא במיטה.
"אני שמח לשמוע", הוא ענה ולא יכול היה להסתיר את החיוך הענק שנפרש על פניו לשמע מילותיה. ״אם כי אני מופתע. את אשה סקסית ויפה ואת בטוח מחוזרת בלי סוף. איך זה שנסיונך המיני דל כל כך?״ המשיך בשאלה שאינה פשוטה כלל וכלל. ״אולי מתישהו אספר לך, כרגע אני עדיין לא מרגישה שאני רוצה לפתוח את זה". הוא הביט בה במבט רך. "אני מכבד את זה. אבל אני יכול להבטיח לך שאם תרצי, אני אעזור לך להרחיב את הנסיון המיני שלך, אלמד אותך דברים ואחשוף אותך אל עולמות שאת לא מכירה".
היא הסמיקה. היו לה מחשבות על מה היא עוד לא יודעת ומה עוד יש לחוות, שמעה מדי פעם סיפורים על סאדו מאזו ועל כל מיני צעצועים למבוגרים, אבל מעולם לא דיברה על זה עם אדם נוסף. היא הסמיקה כי היתה נבוכה, אבל יחד עם זאת היתה סקרנית ורצתה להמשיך את השיחה בנושא אך התביישה ורק הנהנה לאישור. בדרך חזרה לביתו הוא חשב עליה, על החיים שעברה עד כה. היופי שלה והסקס אפיל שלה התבזבזו יותר מדי שנים. המחשבה שיחשוף אותה להתנסויות חדשות גרמה לו להתרגשות ולציפיה. מעבר לסקס הטוב שהיה ביניהם היום, יש להם גם המון נושאי שיחה ונראה לו שהיא תהיה טובה עבורו.
למחרת קמה קארין במצב רוח טוב עם חיוך, מקווה שיתראו שוב היום. גם הוא גרוש, ולהבדיל ממנה יש לו ילדה שאותה הוא רואה בערך פעמיים בשבוע. היא עדיין לא ידעה מה הימים המדוייקים שהוא עם הבת שלו. "בוקר טוב ומחויך" הוא כתב לה בוואטסאפ. "בוקר מחויך וטוב" היא השיבה לו בעודה נכנסת למשרד שלה והחלה ביום העמוס במיוחד שציפה לה. השעות עברו מהר, אפילו מהר מדי ביחס ליעדים שהציבה לעצמה לאותו יום. היא היתה כל כך מרוכזת בעבודתה עד שלא שמה לב שקיבלה הודעה ממנו חצי שעה קודם לכן.
בסקרנות היא פתחה את ההודעה. "יש לי הפתעה בשבילך" הוא כתב לה. "כשתגיעי הביתה בערב היא תחכה לך על דלת הבית שלך. אני עם הבת שלי היום, אבל אני מקווה שאצליח לגרום לך לחייך גם מרחוק". הדופק שלה עלה וכפות ידיה החלו להזיע. היא היתה מרוגשת מההודעה. הפתעה? בשבילי? מעניין מה זה. "תודה" היא השיבה. "מצפה ומתרגשת".
עומר השיב לה באימוג'י של לב אדום גדול. "איזו מתנה תחכה לי על הדלת כשאגיע הביתה? אולי הוא הזמין לי אוכל טעים? או פיג'מה סקסית?" חשבה לעצמה. ה"יצור" ממנו התגרשה מעולם לא קנה לה משהו, לא הפתיע אותה בשום צורה (חוץ מאשר כשהודיע לה על החובות הכבדים שיצר בשם שניהם) ובטח שלא טרח לעשות משהו שישמח אותה אף פעם. היא רצתה כבר להגיע הביתה.
להפתעתה, שקית די קטנה ואטומה המתינה על ידית הדלת שלה. טוב, אז זה לא אוכל. היא מיששה את השקית והרגישה קופסא קשיחה. אז גם את הפיג'מה הסקסית אפשר לפסול. ולמה השקית אטומה כמו של בית מרקחת? קארין הציצה פנימה וראתה שהקופסא עטופה בעטיפה וורודה עם פרח קישוט בצבע סגול. סקרנותה גברה. היא נכנסה הביתה במהירות, זרקה את התיק שלה על הספה והתיישבה לפתוח את המתנה.
