הנשימות שלו הפכו לרגע כסם עבורה. היא לא רצתה להפסיק להקשיב להן תוך כדי שהאצבעות שלו כבר מצאו את הרטיבות שגעשה בה כל כך כל הנסיעה אל המפגש המסתורי הזה. באופן אוטומטי כמעט, כנועה אליו בלי להכיר אותו בכלל, נתנה לידיים שלו לעשות בה כל מה שרק חלם והגוף שלה הפך לחומר חמר לפיסול. הוא פישק אותה, הצמיד אותה והתחושה כשהוא מזדקר צמוד אליה תוך כדי הריקוד הסקסי המטורף הזה רק גרמה לה לחשוב מתי היא כבר באמת תרגיש אותו. דקות ארוכות הוא מזיין אותה עם האצבעות שלו, גורם לה לרטיבות שלא הייתה בה שנים והיא כבר פישקה את שפתיה כמבקשת לטעום אותו, להרגיש אותו, אם לא יחדור אליה לפחות שהלשון שלה תטעם אותו ותגלה מיהו אותו מסתורי שמענג אותה עד כמעט כדי השפרצה רק מאצבעותיו.

נדמה שהלילה לא הולך להשתנות, הנוף של תל אביב בלילה בהחלט מספק ומרגש אבל היא החליטה לעשות מעשה. היא ניסתה להסתובב והוא עצר אותה. הוציא את אצבעותיו ממנה, קולו נשמע ברור ואסרטיבי באוזנה. "מה את עושה? הרשיתי לך?" היא בלעה רוק של התרגשות והרטיבות התגברה בה. "לא" היא משיבה. "רק רציתי שאדוני ירגיש את השפתיים שלי, את הלשון, לטעום את אדוני אני מבקשת" היא מציינת בפניו. הוא עדיין לא המשיך, נשאר צמוד אליה זקור, מתנשם באוזנה. הציפיה הגבירה בה את התשוקה ואת הרטיבות, היא בערה, אם היה נוגע בה כעת הייתה גומרת בשניות וכל כך קיוותה שלא יעז לעשות זאת, לא רצתה שזה יגמר, רצתה שזה ימשך יותר.

השקט במסדרון האפל היה כל כך עוצמתי שהיא יכלה לשמוע את רעש הבד של העניבה שלו שמשתחררת ממנו, הוא קשר את עיניה. "עכשיו אני מרשה לך, אבל כשאני מסובב אותך, ברור?" היא מהנהנת לראשה כהסכמה. הוא מהדק את הקשר של העניבה על עיניה, מרים את החצאית שלה כך שיוכל לראות אותה נוטפת, מפשק אותה, מסובב אותה בעדינות כמו הייתה חומר נוזלי בידיו ומוריד אותה עם ידו על ראשה אל הזין הזקור שלו. היא פותחת את שפתיה והוא מניח על שפתיה אצבע אחת ומצקצק. "לא לא, כשאני מחליט" אומר וההד של קולו במסדרון השקט עם הזכוכית הגדולה ממנה נשקפו אורות הלילה המשיך להדהד בה יותר. הוא המתין בדיוק 60 שניות של דממה כדי לראות איך היא מגיבה אליו, איך היא נוטפת ממנו, מפושקת, על הברכיים, איך הנשימות שלה מתגברות תוך כדי שהוא מוציא את שדיה מהחולצה, משחק עם הפטמות שלה, מעביר אצבע רטובה, צובט, מחזיק מעט ומשחרר.

הוא פישק את שפתיה ומרח את כל האודם האדום שעוד נותר עליהן עם האצבעות שלו. "עכשיו אפשר" פיקד עליה בקולו וההד המשיך להדהד בראש תוך כדי שהיא מפשקת את השפתיים שלה עמוק יותר והזין שלו נכנס עד לגרון שלה. הוא אפילו לא נכנס ויוצא, היא הניעה את ראשה קדימה ואחור לפי הקצב של היד שלו על השיער שלה, שלו לחלוטין בלי לדעת, בלי להכיר, בלי להבין מי בכלל נמצא מולה. בעיניים מכוסות כשהיא מסתמכת רק על חוש הטעם של הזין שלו, חוש הריח של הבושם שלו והידיים שניסו לגשש ולהבין את מבנה הגוף שלו תוך כדי.

כאילו שהוא קרא את התשוקות שלה וידע בדיוק מה היא אוהבת לעשות, דקות ארוכות של מציצה שלא פוסקת, איטית, ענוגה, שנשמעת היטב בשקט של המסדרון. כל הזמן שבעולם פרוש לרגליהם. הלילה לא מסתלק בקרוב, האורות עם הנוף המשגע של תל אביב לא יסתלקו גם הם.